קול קורא
קול קורא פירושו קריאה לקהל הרחב. על פי רוב הקריאה מתפרסמת במכתבי עת ובמנשרים, והיא הפונה לציבור כולו בקריאה כללית המבקשת לעורר את כלל הציבור להשתתף בענין מסויים.
לאורך ההיסטוריה
לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
בערב ראש חודש סיון תש"א יצא אדמו"ר הריי"צ לראשונה בקול קורא, ובו פנה לכל עם ישראל להתעורר מתרדמת הגלות ולהתכונן לגאולה.
בקול קורא הראשון הטביע הרבי את המשפט לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה מני אז נהי' שגור בלשונות החסידים.
הרבי הריי"צ פרסם ארבעה "קול קורא" במשך ארבע חודשים. הם פורסמו בעיתונים 'מארגן זשורנאל', 'טעג' וכן בירחון 'הקריאה והקדושה' ועוד.
באותה תקופה, אימץ הרבי משפט זה והפך אותו למוטו שליווה את כלל פעולותיו, החל מהמכתבים שכתב אותם חתם עם קריאת קודש זו, וכלה בשיחות שנשא בפני החסידים.
לימוד פנימיות התורה
ביחידות עם הרבנים הראשיים הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, בא' כסלו תשד"מ, ביקש מהם הרבי לצאת ב"קול קורא" לציבור אודות ההכרח ללמוד פנימיות התורה.
תכנון המשפחה
בטחון עם ישראל
מספר פעמים כאשר התעורר מצב של מתיחות בטחונית, ביקש הרבי לפרסם קול קורא בעיתונות הכללית. קריאול אלו הוגהו באופן מפורט על ידי הרבי קודם פרסומם[1].
בין הדברים שהרבי עורר עליהם בקול קורא:
- הוספה בלימוד התורה
- הוספה בתפילה - אמירת שלושה מזמורי תהילים, ומה טוב גם אתהמזמור האחרון שמסתיים בתפילה ש'כל הנשמה' (העולם כולו) תהלל את ה'.
- צדקה - לכל הפחות מזון 2-3 סעודות, בסכום של כ-3$ לסעודה (Cמקום תענית), ומה טוב עבור החזרת לומדי תורה ומוסדות שעוסקים בהפצת התורה
- חיזוק אמירת 'הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך' ו'אך צדיקים יודו לשמך'.
לקריאה נוספת
- הרב מרדכי מנשה לאופר, פרסום קול קורא, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות, רשימה ראשונה פרשת אחרי-קדושים תשפ"א • הקול קורא האנונימי של הרבי - רשימה שניה, פרשת אמור תשפ"א
קישורים חיצוניים
- הקול קורא הראשון בתרגום ללשון הקודש - בתוספת סקירה מעיתון הצופה - על ידי וועד חיילי בית דוד
הערות שוליים
- ↑ תצלום של 2 'קול קורא' עם ההגהה שקדמה לנוסח הסופי, התפרסמו במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 16.