מאיר פופרש
רבי מאיר פופרש (פאפרש) הכהן (ה'שפ"ד - ב' באדר ה'תכ"ב) היה מקובל ותלמיד גורי האר"י, מחבר הספר "מאורי אור" ומהדירם לדפוס של ספרי הקבלה העיקריים, ככתבי האריז"ל וספרי רבי חיים ויטאל.
תולדות חיים
רבי מאיר פופרש הכהן נולד בקרקוב שבפולין לאביו רבי יהודה לייב בשנת ה'שפ"ד. בגיל 13 כבר החל ללמוד קבלה, ולאחר מכן שלחוהו הוריו ללמוד את תורת הקבלה מתלמידי האריז"ל, רבי ישראל אשכנזי ורבי יעקב צמח (תלמיד רבי שמואל ויטאל) בישיבת המקובלים בירושלים.
בשנת ה'ת"ו החל לההדיר את כתבי האריז"ל. בשנת ת"ט, לאחר שהגיעו שמועות על פרעות ביהודי פולין, יצא לפולין לדרוש בשלום בני משפחתו. במסעו נדד לדמשק, שם עיין בכתבי רב-רבו רבי שמואל ויטאל ועל בסיסם החליט לההדיר את כתבי האריז"ל בשלושה ספרים. משם המשיך לקושטא שבטורקיה כשבמהלך דרכו טורח בסידור הכתבים, ומשם המשיך אל פולין. כשהגיע לבסוף אל קרקוב, בשנת ה'תי"א, השלים את עריכת כתבי האר"י. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת תי"ד, נסע בחזרה מפולין אל ארץ ישראל כשבדרכו חלה, ולבסוף הגיע ארצה שבור ורצוץ.
נפטר בירושלים בב' באדר תכ"ב, בהיותו בגיל 38 בלבד (כגיל הסתלקות האריז"ל).
כמהדיר כתבי האריז"ל
סידור כתבי האריז"ל כפי שהניחם רבי מאיר הינם אבן יסוד בדרך לימוד כתבי האריז"ל. רבי מאיר חילק את הכתבים לפי נושאים, ופיצל אותם לשלושה ספרים: דרך עץ חיים (ידוע בשמו הנפוץ "עץ חיים"), פרי עץ חיים, ונוף עץ חיים. שני הספרים האחרונים אמנם לא נדפסו בשלמותם כי אם בחלקים ובשמות שונים, אך מוזכרים רבות בתורת החסידות.
מחבר ספרים
על אף גיל הסתלקותו הצעיר, חיבר רבי מאיר ספרים רבים אך רובם לא השתמרו או שטרם ראו את אור הדפוס. בערכו בספר שם הגדולים כתב עליו החיד"א כי חיבר 39 ספרים, כמנין ט"ל אורות - ואכן אחד מספריו נקרא בשם זה ותוכנו דרשות לפי סדר פרשיות השבוע. בשמות רבים מספריו מופיעה המילה "אור", בהם רמז את שמו מאיר. את עיסוקו בעריכת ספרי האריז"ל ירש מרבו, רבי יעקב צמח, שעבד גם הוא בההדרתם לדפוס.
ספרו מאורי אור מוזכר רבות בכתבי החסידות. כשיצא בהוצאת ורשה תרכ"ז, נדפסה בו הסכמת הרב ברוך שלום שניאורסון בן אדמו"ר הצמח צדק וזקנו של הרבי[1].
ספרו 'אור צדיקים' משמש כמקור למנהג חב"ד לטבול בראש השנה פרוסת המוציא או תפוח בדבש 3 פעמים[2].
ר' אברהם דוד לאוואוט שהתעסק בבירור נוסחת אדמו"ר הזקן בסידורו כותב בחיבורו על הסידור, שער הכולל, אודות השתרשות טעות בקרב סידורי רבים מהחסידים, שהחלה ככל הנראה בעקבות סידורו של ר' מאיר 'אור הישר'. בסידור זה של ר' מאיר נכתבו כוונות האר"י בכתב קטן ליד נוסח סידורו, בין היתר נכתב בברכת 'את צמח' שיש לכוון 'ומצפים לישועה'. בהדפסה של הסידור בהוצאת זאלקאווא תקמ"א, נדפסו המילים 'ומצפים לישועה' שבתפילת שחרית בכתב גדול. בדפוסים לאחר מכן השתרשה הטעות גם בשאר התפילות[3].
ספריו
- אור פני מלך - סידור עם כוונות האר"י, ה'תי"ד
- דרך סעודה - כוונות על פי הקבלה לסדר נטילת ידיים והסעודה, פראג, ה'תל"ח
- אור רב - ביאור על ספר הזוהר, דפוס זולצבאך, ה'תמ"ח
- אור צדיקים - דברי מוסר, הנהגות וחסידות על פי קבלת האר"י, המבורג, ה'ת"נ. במהדורות רבות לאחר מכן יצא יחד עם ספרו 'דרך סעודה' בשני כרכים, ורשה, תרמ"ט
- אור הישר (ודרך סעודה) - סידור עם כוונות האר"י, אמשטרדם, תס"ט. פיורדא, תקכ"ד. אשדוד, תשס"ח
- מאורות נתן - מאורי אור - פרנקפורט, ה'תס"ט. ורשה, תרכ"ז. ברוקלין, תשנ"ה
- אילן הגדול (הקדוש) - סדר השתלשלות העולמות, נדפס בוורשה תרכ"ה (ב' כרכים)
- מסילות חכמה - 32 כללים בקבלה, בתחילה פורסמו בתוך ספר 'שבתא דריגלא' של הרב צבי הירש חוטש, לאחר מכן כחיבור נפרד בונדסבק, ה'ת"ס ולאחר מכן בשם 'מסילות חכמה בשקלוב, תקמ"ה. קרקוב, תרמ"א (ב' כרכים). ירושלים, תרע"ד
- טל אורות - נדפס בוורשה, תרע"א
- אור צח - קיצור הספר מבוא שערים של ר' חיים ויטל, ירושלים תשמ"ד
- תורה אור - פירוש קבלי לביאור הרמב"ן על התורה, ירושלים, תשע"ב
- אור התורה
- כוכבי אור (אור זרוע) - חידושים על דרך עץ חיים, פרי עץ חיים ונוף עץ חיים
- הגהות על זהר חדש
- אור שבת - פירוש שלוש זמירות שבת שכתב האר"י
- אור הנר - גלגולים על פי קבלת האר"י
- הקדמה לספר עץ חיים
- הגהות על פרי עץ חיים לחיים ויטל
- אור בהיר - פירוש לספר הבהיר על דרך קבלת האר"י
- ספר דרושים - פירוש על הזוהר
- דגלי אהבה וריח שדה - פרוש על ספר דרך עץ חיים
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מאורות נתן, באתר היברו בוקס
- ↑ אור צדיקים סימן כ"ג אות יז ובדרך סעודה אות נ. וראה שבת-קודש, ראש-השנה הערה 25, באתר בית חב"ד
- ↑ סידור תורה אור - שער הכולל חלק ב' דף טו עמ' ב