אורו של משיח (קעמפ)

ערך זה עוסק בקעמפ אורו של משיח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אורו של משיח (פירושונים).

גן ישראל - אורו של משיח הינו מחנה קיץ (קעמפ) לילדי וילדות חסידי חב"ד , המתקיים בארץ ישראל בימי בין הזמנים על ידי "רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש" של המחנה המשיחי שתחת "צבאות השם". 'אורו של משיח' נוסד בשנת תשנ"ה על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני גאולה ומשיח. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

רקע

תמונה קבוצתית - תש"ע

תמונה קבוצתית - תשע"ג

תמונה קבוצתית - תשע"ו

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

כיום הקעמפ לא נחשב כמחנה הקיץ הרשמי של חב"ד אלא כהתחרות לקעמפ הראשי גן ישראל ארץ הקודש שבראשות הרב חיים קפלן והרב אברהם קירנברג הקעמפ הראשי של חב"ד מתקיים בכפר הנוער אור אבנר סיטרין. הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי צבאות ה' נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

החל משנות ההקמה, הקעמפ מחלק מידי שנה במתנה לילדי הקעמפ ומפקדיהם כיפה בה מצוייר סמל הקעמפ וכיתוב הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". ברבות השנים התפשט הנוהג לקעמפים נוספים שמחלקים כיפות עם סמל הקעמפ שלהם וכיתוב של "יחי".

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, התקשרות, גאולה ומשיח, הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד משניות ותניא בעל פה.

נכון לשנת תשע"ז מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

היסטוריה

הקעמפ נפתח בשנת תשנ"ו על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ בארצות הברית.

בקיץ תש"ע נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש - הרב שלמה רסקין והרב יוסף יצחק וילשנסקי^[1].

מאז שנת תשע"ד - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שני מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

שנת תשנ"ו, קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן וחיים אליעזר וילשנסקי.
שנת תשנ"ז, קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
שנת תשנ"ח, קמפוס ישיבת בני עקיבא בחדרה. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
שנת תשנ"ט, קמפוס ישיבת "מגדלור" במגדל העמק. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
שנת תש"ס, קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
שנת תשס"א, קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרל: יחיאל קופצ'יק.
שנת תשס"ב, קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.
שנת תשס"ג, קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
שנת תשס"ד, קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
שנת תשס"ה, ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
שנת תשס"ו, לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
שנת תשס"ז, ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
שנת תשס"ח, מדרשיית נועם בפרדס חנה. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
שנת תשס"ט, יישוב אור הגנוז הסמוך למירון. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
שנת תש"ע, ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
שנת תשע"א, קמפוס אולפנת בהר"ן, גדרה^[2]. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
שנת תשע"ב, קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד נתניה. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
שנת תשע"ג, כפר הנוער 'סילבר' על ידי אשקלון. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
שנת תשע"ד, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס המכון התורני-טכנולוגי, צפת. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
שנת תשע"ה, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', מירון. גנרלים: אברהם אריה לוי וישראל גדסי, מח"ט: אליהו קטורזה.
שנת תשע"ו, קמפוס אולפנת בהר"ן, גדרה. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
שנת תשע"ז, קמפוס כפר הרוא"ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
שנת תשע"ח, קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' באר שבע, גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין.
שנת תשע"ט, קמפוס ישיבת בני עקיבא - באר שבע, גנרלים: שולם ליפש ומענדי גורביץ'. קמפוס כפר הרא"ה, גנרלים: יוספי ערד ומענדי אלגזי.
שנת תש"פ, קמפוס ישיבת דרכי תמימים, תל אביב, במתכונת מיוחדת של שידורים חיים עקב התפרצות נגיף הקורונה, גנרלים: מענדי אלטבוים ושמוליק פיזם.
שנת תשפ"א, קמפוס של ישי"ג חח"ל צפת במתכונת מיוחדת של לינה בשטח ועוד, גנרלים: דביר שושן ושמוליק פרידמן.

מושגים בקעמפ

מסדר - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה לרבי, בהמשך אומרים את 12 הפסוקים
מתיחה - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
מלחמת ופרצת - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמה: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת תניא בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

לקסיקון

הרמטכ"ל - הרבי מלך המשיח שליט"א.
גנרל - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
מח"ט - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
מג"ד - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
סמג"ד - סגן מפקד גדוד.
עמג"ד - עוזר מפקד גדוד.
מפקד - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
חייל - חניך.
מ.פ. - מנהל פעילות.
מ.ל. - מנהל לימודים.
770 - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
גנרליה - חדר הגנרלים.
מג"דיה - חדר המג"דים.
מפקדה - משכן המדריכים והצוות.
סיירת - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
גדוד - קבוצת סיירות (בקעמפ שבעה גדודים).
חטיבה - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
מכסה יומית - שינון יומי של חומר לימודים.
מנהל חינוכי - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.

גדודים

הקעמפ מתחלק לשתי חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה עד ארבעה גדודים, ובסך הכל יש שבעה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.

אח"ל - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
מת"ן - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
דק"ל - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
שמ"ש - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
לק"ח - לוקחים אחריות, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז' (החל משנת תשע"ט).
קש"ת - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה (החל משנת תשע"ו).
קב"ע - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.

משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

ממשיכים להילחם

ערך מורחב – ממשיכים להילחם

שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם'

צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ליום הולדתו. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

הפקות

עלון "ממשיכים להלחם"

העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; התקשרות לרבי, משיח וגאולה, כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי צבאות ה', ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ 'גן ישראל' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת תשע"ז יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

מקהלת "אורו של משיח"

עטיפת הדיסק 'אורו של משיח'

עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות'

הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר וילשנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת תשנ"ז ותשס"ד הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת תשס"ז יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

סרט "קוד קב"ע"

סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים בצבאות השם, אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

סרט "היחידה"

סרט המעביר את המסר של גילוי היחידה הפנימית של כל יהודי. ילד שמקבל ברחוב מאיש לא מוכר תיקייה ההוראה שהוא מקבל להעביר את התיקייה לאיש אחר. הוא מאבד את התיקייה ואז מתחילים הבעיות. מתפרסמים מודעות עם התמונה והשם שלו, שולחים אותו מהבית ספר והוא מגיע לחוליה שנקראת יחידה 5, שם הוא מבין שהם גרמו לו לעוול הזה, כאשר הוא נכנס לחולייה ומגלה את המושג "היחידה". הסיפור מסתיים בכך שהוא מבין מה המשמעות של "היחידה" וזה פותר לו את כל הבעיות. בסוף הוא מגלה שהכל היה משחק ואת כל זה ארגן לו המפקד שלו מהקעמפ להכניס אותו למצב יחידה. הסרט יצא בשנת תשע"ט הוקרן בקעמפ והופץ בדיסקים בארץ ובחו"ל. הסרט באורך של כשעה.

הסרט הופק על ידי משרד הלימודים.