אהבה רבה
| אהבה ויראה | |
|---|---|
| בחינות באהבה | |
| |
| בחינות ביראה | |
| יראה • יראת העונש • יראה עילאה • יראה תתאה |
אהבה רבה היא הדרגה השנייה מבין הדרגות השונות באהבת ה'. ענינה של אהבה רבה היא שהיא אהבה אשר למעלה מהשכל, ולכן אין היא יכול להגיע בעבודה, אלא היא מגיעה מלמעלה.
ענינה
אהבה רבה היא דרגה נעלית מאוד באהבת השם, ונחשבת למדרגה גבוהה בעקבות היותה אהבה שיהודי מרגיש מתוכו צימאון עז לאלוקות ללא הסבר וללא טעם. ולמדרגה באהבה זו מגיעים רק לאחר שיהודי מתחיל לאהוב את השם בהשגתו כאשר הוא מבין את גודלו של השם ולכן אוהב אותו, וכך הוא עולה מדרגה לדרגה עד שמגיע לתכלית השלימות באהבת השם, וכשמגיע לתכלית השלימות בעקבות השגתו והתבוננותו באלוקות אז מגיעים לבחינת אהבה רבה שאז הוא אוהב את השם בצימאון אדיר ללא טעם ודעת[1].
בבחינת אהבה זו לא שייך שינויים כלל[2]. הרבי אומר שבדורנו דור העקבתא דמשיחא האהבה שצריך להפעיל כדי שתפעול בנשמות הנמוכות של דורנו היא האהבה רבה ולא מספיק האהבה זוטא[3].
למרות בחינת האהבה רבה ומעלתה עדיין אין אצלה לגמרי ביטול כי האגם מרגיש את עצמו והוא אוהב את השם, אך בדרגה העליונה יותר אהבה בתענוגים זהו תכלית הביטול[4].
שורשה
אהבה רבה היא בבחינת שם מ"ה שהוא אלוקות בלי בירור. שאהבת עולם נמשכת מן העולם, שייך בה זה לעומת זה, שיכול להיות באהבה זו בשעת התפילה, מכל מקום אחר התפילה עוסק במילי דעלמא. מה שאין כן בבחינת אהבה רבה שהיא מניצוץ אלקות עצמו אין בה זה לעומת זה. כמו כן בשורשה אהבה רבה היא בה"א עילאה מבחינת בינה[4].
בניגוד לאהבה בתענוגים שאין לה יחס כלל לאהבת עולם, הרי שאהבה רבה יש קשר לאהבת עולם. שאהבה רבה שהוא בבחינת שם מ"ה מתלבשת באהבת עולם שהוא בבחינת שם ב"ן לתקנה תיקון שני. אבל אהבה בתענוגים שהיא בחינת שם ע"ב אינה מתלבשת כלל לא באהבת עולם ולא באהבה רבה.
אהבה רבה נמשכת מהאהבה העצמית של הקדוש ברוך הוא את בני ישראל[1]. בבחינתה הפנימית היא נמשלת בין היתר לעץ חיים[2]. האהבה רבה נחשבת להר ההר לעומת הדרגה התחתונה ממנה אהבה זוטא שנחשבת ל"הר" רגיל, וכמו שאי אפשר להשוות את הר ההר - הר גבוהה וגדול להר רגיל כך גם האהבה רבה היא בלי גבול לאומת האהבה זוטא[3].