תקנת המשקה

בש"פ שמיני, שבת מברכים חודש אייר תשכ"ג , בעקבות מאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית ה'משקה' יתר על המדה, (ישנם כאלה הטוענים כי הגזירה הינה 'אתערותא דלעילא' ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים) יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים, למעט בשתיית ה'משקה'.

במשך השנים הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.

פרטי התקנה

א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ובכלל על לכלל אנ"ש למעט בשתיית משקה.

ב. ההגבלה היא לאמרית ארבע פעמים "לחיים". (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה רק על שלש פעמים, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית".

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה.

ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס – (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה).

ו. היין של הקידוש (של שבת או של יום טוב) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל שמחת תורה.

ח. חייבים לשמור לא רק את עצמו אלא גם את השני.

ט. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה).

היתר השתיה

א. בנוגע לאלה שהגיעו מרוסיה אמר הרבי אלה שבאו מרוסיה – זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות

ב. ישנו שמועה כי הרבי היתר את השתיה יתר מן המידה בסוכתו של הרב זלמן דייטש בקראון הייטס.

ראו גם

• משקה.
• משקה המשמח (קובץ).