ת"ת בית ליובאוויטש

בית חינוך ליובאוויטש

סמליל המוסד
אפיון מוסדות חינוך על טהרת הקודש
תאריך יסוד תשע"א
תאריך סגירה תש"פ
מיקום כפר חב"ד
מנכ"ל הרב יצחק זאב הכהן ברנדלר
מנהל חינוכי הרב שמואל מיפעי
מספר תלמידים כ-200

בית חינוך ליובאוויטש (כונה גם החדר החסידי) היה מוסד חינוך חב"די על טהרת הקודש בכפר חב"ד שפעל בין השנים תשע"ב - תש"פ.

הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד נושא דברים בפני ילדי החיידר בכנס חנוכה בשנת תשע"ג

החדר נפתח עם עם שלשים וארבעה תלמידים בשלושה כיתות[1], וצמח לכמאתיים תלמידים, בכיתות א' - ח' ובגנים. בזמן חופשת הקיץ הפעיל המוסד מחנה קיץ לילדי המוסד תחת "רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש".

תלמוד תורה זה היווה את הבסיס וסלילת הדרך לפתיחתו של תלמוד תורה אור ליובאוויטש במרכז הכפר לקראת שנת הלימודים תשפ"א.

מאפיינים

בפרסומים הרשמיים, 'הצהיר בית חינוך ליובאוויטש' על שבעה עקרונות יסוד:

  1. גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
  2. גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - לא יותר מ-25 תלמידים בהתאם להלכה שנפסקה בהלכות תלמוד תורה, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה.
  3. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
  4. מחנכים יראי שמים ומקצועיים.
  5. קשר איכותי עקבי בין המחנך לחניך.
  6. שותפות פעילה בין הצוות החינוכי, ההורים והחניך.
  7. צמצום חופשים והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.

עלון "רואים עלי"

 
סמליל העלון

לאחר שמורי התלמוד תורה ראו קושי בלימוד שיחות הדבר מלכות מפני אורכם ומושגי יסוד עמוקים, החלו בשנת תשע"ו להוציא עלון שילקט את מושגי היסוד ויסכם את השיחות בצורה קצרה וקולעת במעכב של רבנים ומשפיעים. השם שנבחר לעלון היה "רואים עלי" - על יסוד שיחתו של הרבי[2] שברגע שילד יהודי הולך ברחוב צריך שיראו עליו משיח.

את כתיבת העלון הנחה והדריך הרב חיים לוי יצחק גינזבורג שהיה ידוע בבקיאותו בספרי הדבר מלכות.

בשנת תשע"ח עבר העלון שדרוגים ובשנת תשע"ט לרגל מהדורת המאה של העלון, הוא שונה ונוספו לו מדורים חדשים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

חדשות

הערות שוליים

  1. הגרעין הראשוני של החיידר, הורכב מקבוצת מורים והורים לתלמידים שלימדו ולמדו קודם לכן ב'חיידר החסידי' שפעל בכפר חב"ד בשנים תשע"א - תשע"ב
  2. שיחת ליל שמחת תורה תשנ"ב