בטחון
בטחון בהקב"ה הינו אחד מיסודות היהדות. מידת הביטחון - נכללת במצות האמונה של כל יהודי ויהודי באלוקיו, דהיינו נוסף על האמונה החזקה במציאות הקדוש ברוך הוא ובאחדותו ויחידותו, נדרש גם ל"בטוח" בו שהוא ה-כל יכול.
רמת הביטחון הנדרשת מיהודי היא מוחלטת, להאמין ולסמוך על ה' שכל מה שקורה בשליטתו, וגם ברגעי משבר וניסיון בוטחים בה' שיעשה טוב, וידאג לכל מחסורו. אדמו"ר הזקן כותב בתניא אגרת הקודש[1] אשר כל מי שדואג מעניני העולם הזה - הינו כופר בעצם בקב"ה, והוא כרשעים אשר דואגים אך ורק לטובת עצמם.
בתורת החסידות
בחסידות מבואר שעצם הביטחון שיהיה טוב, גורם שבפועל המצב ישתנה לטובה. בחסידות המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב" מבטא את כל ענין הביטחון בהקדוש ברוך הוא, שמכיוון שהוא הרי "טבע הטוב להיטיב" כלומר, שהאלוקים מהצד שלו הוא רק טוב, גם אם לא נראה בגלוי, לכן כאשר נאמין בכך אכן כך יהיה גם בגילוי טוב מושלם.
דרגות בביטחון
הרבי מפרט כמה דרגות בביטחון, כלומר, רמת הביטחון תלויה בדרגה שממנו מגיעה ביטחון זו[2]:
הביטחון בכללות מגיע מאהבתו של האדם לקב"ה, כאהבת בן לאביו, ולכן הוא בטוח שהקב"ה שאוהבו - יצילנו מכל רע.
- אופן ראשון הוא כאשר הביטחון של האדם מגיע מצד האהבה של האדם להקב"ה שמקורה במידת החסד שלו, אז אף על פי שבטוח בה', עדיין מכיוון ששורש הביטחון הוא מדרגת החסד וכנגד החסד יש גם גבורה - דין, יש חשש שהגבורה תתגבר על החסד ולכן הביטחון אינו מושלם.
- למעלה מזה היא מידת הביטחון המגיעה מהאהבה שמקורה במוחין, אהבה זו היא בדרגה שלמעלה מדינים ומנגדים ולכן אין לו חשש וספק שהחסד יתבטל, והביטחון הינו מוחלט.
החסרון בדרגה הראשונה היא שלמרות הביטחון המוחלט במציאות החסדים, אינו בוטח שאכן בפועל זה יומשך אליו למטה. אך כאשר שורש הביטחון הוא מהאהבה שבדרגת הכתר, וכמשל מובא על כך משני אוהבים שכרתו ביניהם ברית שלום, שהיא הרי למעלה מהשכל, ודוקא בה אין שינויים. וכן הוא גם באהבתו של היהודי המגיעה מהעצמיות שלו שהרי הבטיח הקב"ה "אהבתי אתכם אמר ה'" והוא בטוח שה' יעשה וישפיע אך ורק לטובתו.
השפעה על חיי האדם
כאשר אדם בוטח בה', הדבר משפיע עליו הרחבה והשפעה בחייו האישיים.
אדם שחסר לו בבטחון בה', סוגר את 'ברז ההשפעה' האלוקי, וגורם לכך שיהיה לו דוחק בפרנסה[3].
הרבי כתב לאדם שככל שיגדל הבטחון שלו בה' תגדל גם ההצלחה של הטיפול הרפואי{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117615
עצות הרבי[4]
- ציור פני הרב
- אמירת מזמור כ"ג בתהילים: "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר"[5].
- לשמוע להוראות הרופאים בקשר ללקיחת כדורי הרגעה וכיוצא בזה[6].
לקריאה נוספת
- הוספה בבטחון ובשמחה, מדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 14, 1851 עמוד 16
- שער הבטחון - בתרגום לאנגלית, הרב ישראל דוד קליין והרב יצחק יארמוש, הוצאת קה"ת תשפ"א[7]
קישורים חיצוניים
- [://static1.squarespace.com/static/5e78d735eb0f502d78df6b12/t/5f48095c45c6c601d3e4505b/1598556526857/Ami+Bitachon+Magazine.pdf ישראל בטח בהשם], מגזין (באנגלית ובשפת המקור) הכולל התייחסויות מהרבי לחשיבות הבטחון בה', בהוצאת מכון אור החסידות
הערות שוליים
- ↑ סימן י"א
- ↑ מאמר דיבור המתחיל מי מנה עפר יעקב שנאמר בשבת פרשת חוקת-בלק (י"ב תמוז) תשי"ב.
- ↑ אדמו"ר המהר"ש, ספר המאמרים תרכ"ו, עמודים קסח-קע.
- ↑ להרחבה, ראו ב'אוצר סגולות הרבי' פרק ט"ז עמוד 125 ואילך.
- ↑ מכתב ח' אייר תשכ"ח, אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תפז, ושם באגרת ט'תקעא: "תלמוד עד שתדע התוכן (לאו דוקא התיבות) של מזמור 23 בתהלים (אין נפק"מ באיזה לשון תלמד). תאמר מזמור הנ"ל ביום הש"ק, ב', ה', בל"נ".
- ↑ אגרות קודש חלק כה אגרת ט'תקעא.
- ↑ סקירה על ההוצאה לאור
