שיחה:תומכי תמימים לוד

אני עובד על ערך זה. החלפתי את התבנית מ"לעריכה" ל"בעריכה".--שניאור 10:55, 1 במרץ 2010 (UTC)

האם תרשה לי להוסיף מעט? --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אם יש לך שינויים בגוף הערך - תכניס. אם יש פיסקאות חדשות, אתה יכול להניח אותם כאן (בדף השיחה) ואני אכניס אותם.--שניאור 21:05, 1 במרץ 2010 (UTC)

אנסה להטות שכם. להלן מתוך המבוא ל'ימי תמימים' חלק א'. "העתקתי" מאוצר החכמה, ולכן יתכנו טעויות:

התייהדות הישיבה בלוד בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה אלו שנמלטו בעור שיניהם מעמק הבכא הצליחו לדלג מעל מסך הברזל והגיעו לארץ בציוויו והדרכתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע גם כאן מי שלמודים היו סבל ותלאה ונרדפו עד צוואר בגלל לימוד תורה לילדי ונערי ישראל לא ירפו ממלאכתם מלאכת הקודש ובוודאי לא במקום חופשי ומשוחרר מרדיפות וממעקבים אחד הדברים הראשונים שעשו הפליטים היתה הקמת ישיבת "תומכי תמימים" באותם ימים כאמור לעיל פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים בירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת" אך בשתי אלה לא היה די כדי לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה מה גם שכבר באותה שעה חסידי חב"ד לא חשבו רק על עצמם והיה ברור שמוסדות החינוך ינסו לקלוט אל תוכם מה שיותר חניכים גם מהעולים לארץ ממדינות אחרות באותם ימים היה זה בתחילת חודש שבט תש"ט זמן קצר לאחר שבקצה העיד לוד סמוך לתחנת הרכבת התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"ריות ובהם משפחת הרה"ח הרב אלימלך מיילך קפלן הרה"ח ר' אריה לייב ליפסקר הרה"ח ר' בעריש רוזנברג ועוד משפחות אלו תפסו בתים של משפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום והתיישנות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיר שיכון חב"ד ובו מוסדות חינוך מפוארים אך באותם ימים תנאי החיים היו אחרים לחלוטין מאלו המוכרים לנו היום הרה"ח ר' זושא וילימובסקי מי שהרבי קרא לו לימים "הפרטיזן שלי" אז בחור מבוגר יחסית וכבר מהעסקנים החב"דיים הנמרצים הארץ הקודש הבין כי חייבים להקים ישיבה בה ילמדו ילדי משפחות אלו ומשפחות חסידי חב"ד שעלו זה לא מכבר מרוסיה הוא הגיע יום אחד ללוד וראה בניין ששימש בית מלון קטן הבניין בן שלוש הקומות שכן ליד תחנת הרכבת סמוך לבתים בהם התיישנו המשפחות החב"דיות והמקום נראה לו מתאים לישיבה ר' זושא לא התייעץ עם איש ולא תכנן כיצד ומה לעשות הוא 'נכנס' לבנין השיג מנעול גדול ונעל את הדלת בני משפחות החסידים שגרו בסמוך ראו את מעשיו והניעו פליאה על כך שבחור יתפוס בניין שתי קומות מה הוא יעשה שם לבדו תמהו אבל לא היה להם הרבה זמן לחשונ כי ר' זושא גילה מיד לשם מה הוא זקוק לבניין והוריע כאן תהיה ישיבה בה ילמדו נערים חסידיים עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט כשהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים עבר בתחנת הרכבת הלודאית הצביע על המבנה המרובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה הנבואה התגשמה ואותו מבנה היה היסוד לישיבת "תומכי תמימים" בלוד תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב מיילך קפלן משמש כר"מ הראשון פעולה 'פרטיזנית' זו נתנה את האות להתייסרות ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש אשר בקרוב ימלאו שישים שנה להיווסדה וכיום הזה תופסת מקום של כבוד בכותל המזרח של עולם הישיבות בכלל וישיבות ליובאוויטש בפרט בארץ הקודש ובעולם האגרות הראשונות מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסרות הישיבה בלוד הן מיום י"ס באדר תש"ט אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד על תקופת הבראשית של הישיבה תקופת ה"ראשיתך מצער" אנו למדים רבות מחילופי המכתבים הרבים וההתכתבויות המפורטות המתפרסמים כאן לראשונה יש כאן לכל לראש את מכתבי כ"ק אדמו"ר הריי"צ מהשנה הראשונה לייסוד הישיבה וכן כארבעים מכתבים מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מהשנים תש"י תשי"ב ולצד אלה גם מכתבים רבים מאגודת חסידי חב"ר בארץ הקודש אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו וכן מכתבים ששיגר הרב אליעזר קרטיק אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו פרט לכך יש בידינו העתקי מכתבים רבים שנשתמרו ב'ארכיון הציוני' המכילים תכתובות עניפות ומסועפות עם הרשויות ומוסדות שונים כמו 'עליית הנוער' וכדומה מאותם ימים של התייסרות הישיבה כל אלו כשהם נאים יחד לפונדק אחד מעניקים לקורא ולמעיין תמונה מלאה על אשר נעשה ונפעל בתקופת הבראשית של יסוד והתפתחות הישיבה ומלמרים שלל הוראות והדרכות שכוחן יפה גם לשעתן וגם לדורות לצד זאת חילופי מכתבים אלו מלמדים גם פרק מאלף בתולדות התמימים וכלל ציבור חסידי חב"ד בימים ההם כמו גם הקורות את הציבור החרדי בארץ בכלל למען ידעו צאצאיהם ותלמידיהם כמה עמל וטורח השקיעו רבותינו הק' באמצעות עושי דברם בארה"ק למען ייסוד ושכלול החינוך החסידי והקמת מבצרי תורה וחסידות בארץ הקורש ת"ח פיני 07:59, 2 במרץ 2010 (UTC)

יש אוצר החכמה באינטרנט? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 13:58, 2 במרץ 2010 (UTC)

הכנסתי (בעריכה מסויימת) את מה שחשבתי שיש לו מקום כאן, יישר כוח.--שניאור 01:36, 7 במרץ 2010 (UTC)

התמונה שלט פרסום וכו', לעניות דעתי - ראויה למחיקה. פיני · (טובת הזולת) 07:25, 21 במאי 2010 (UTC)

הכנסתי תבנית "ערך חסר", כיון שבערך יש את היסטוריית הישיבה, עד תשי"א, ומיד קפיצה למצב העכשווי. פיני · (טובת הזולת) 07:31, 21 במאי 2010 (UTC)

אני לא מבין. אתה רוצה שאכתוב על ועלוועל סגל, על הסיבות שהעיפו אותו? על החריפתא והמתיבתא? על הרב חיים אשכנזי וסיפור הארטיק? או למה הוא הפסיק להיות משגיח? שניה של רצינות...--שניאור 10:37, 21 במאי 2010 (UTC)

כן. לכך הוא התכוון, על חריפתא ומתביבתא, על חיים אשכנזי (ולא על הארטיק ועל העמודים), למה הלך (ובלי יותר מדי לה"ר), על ולול' סג"ל ומתי עזב (ולמה, בלי לה"ר). לא על המרפסת, ולא על שלטי היחי ועל העלונים. זה הכל! ערך מקיף בלי שטיויות, בדיחות ורכילות (שמטבע הדברים מלווים כל ישיבה, ועאכו"כ לו"ד...). ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים

שניאור, איני מבין אותך. הרי כמעט כל ארגון/אישיות/מהלך יש בו חילוקי דיעות, ולכן נעלים הכל? יש צורך לפתוח את הספרים המתעדים את 'תומכי תמימים לוד', ולבדוק מי היה באיזה תפקיד, ומתי, ולציין זאת. אולי במשך השבוע, אתפנה לכך. פיני · (טובת הזולת) 05:43, 23 במאי 2010 (UTC)

מדריך

לעניות דעתי, נראה לי שאין מקום בערך לכתיבת מדריכים\רבנים זמניים (גם לשנה, כמו דובי ברונשטיין לדוגמא). זה יעשה בלגן אם כל שנה נשנה את המדריכים של כל הישיבות.

מסכים לגמרי חתולים נושכים רק מהצד הנכון - שיחה, 20:16, א' באלול, ה'תשע"ט 20:16, 1 בספטמבר 2019 (UTC)

אמינות

אני אשמח אם יתקנו כי נכון להיום לומדים יותר מ 400 תמימימ

לא נכון יש מעל 300 בערך 320.

צודק היה בתש"פ 320משה כהן - שיחה, 21:15, כ"ח באלול, ה'תש"ף 21:15, 17 בספטמבר 2020 (UTC)

איחוד

חב"דפדים פעילים ‎‏ ‏ מה דעתכם לאחד את ערך זה עם הערך תומכי תמימים כפר חב"ד? הרי זה אותה ישיבה ששמה המאוחד הוא תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש כפי שנקבע על ידי הרבי שליט"א. בברכה, ~ היום! י"ח בכסלו ה'תשפ"ה 'הרבי מתגלה' ~  •  שיחה •  19:38, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"א

לא נראה לי שיש בכלל על מה להתדיין.. ברור ששני הערכים צריכים להישאר כערכים נפרדים. ~ חסיד של הרבי ~  •  פארבריינגען חסידי  •  הדרך הישרה להבאת הגאולה! 14:52, 3 ביוני 2021 (UTC)