בן ציון אבא שאול

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי בן ציון אבא שאול

רבי בן-ציון אבא שאול (כ"ט בתמוז ה'תרפ"ד, י"ט בתמוז ה'תשנ"ח) שימש כראש ישיבת פורת יוסף בירושלים.


ביוגרפיה

נולד בירושלים לבניה ולרב אליהו אבא שאול שעלה מפרס בילדותו. בארץ שימש כגבאי בית הכנסת "אוהל רחל" שהיה בשכונת בית ישראל בירושלים, ונבנה על ידי עולי פרס. הרב אבא שאול, שהיה הבכור לחמישה עשר אחים ואחיות, גדל בשכונת שמואל הנביא בירושלים ששכנה באותם הימים בסמוך לגבול הירדני של העיר. בילדותו בתלמוד תורה "בני-ציון", עסק בתורה מתוך רעב, ולא גילה זאת אפילו לאמו. בגיל 11 החל ללמוד בישיבת פורת יוסף, שם למד מהרב יעקב עדס מחכם צדקה חוצין וכן מראש ישיבת פורת יוסף עזרא עטייה. על ספסל הלימודים, הכיר את בני גילו הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, שבתי אטון, דוד שלוש, חיים דוד הלוי.

לאחר שנישא להדסה מסעודה, בתם של סול ורבי יוסף שהרבני, התגורר ברחוב אלקנה בשכונת תל ארזה שבירושלים. לימים נהיה הרב לאחד מראשי ישיבת פורת יוסף, יחד עם הרב יהודה צדקה. תלמידיו מספרים כי תמיד נתן את הדגש להתעמקות וליישוב דברי רש"י בלימוד הגמרא, הם אף מסבירים זאת לאור העובדה שנולד ביום פטירת רש"י. הרב היה פוסק הלכות על פי הבן איש חי.[1]

הרב בן ציון אבא שאול נפטר בי"ט בתמוז ה'תשנ"ח, (1998) ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

חותם על הפסק דין

רבי בן ציון אבא שאול חתם על פתק בו נפסק כי הרבי הוא נביא ומלך המשיח.[2]


הערות שוליים

  1. חלק זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית.
  2. מתוך עדות הרב מאיר מאזוז (ראה ערך).