ויואל משה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויואל משה הינו ספרו של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים שיצא בשנת תש"כ בו הוא פורש משנתו האנטי ציונית ומתנגד למדינת ישראל ולהשתתפות בבחירות לכנסת.

תוכן הספר

הספר מחולק לשלוש מאמרים:

  • מאמר ראשון: במאמר הראשון מביא רבי יואל טייטלבוים את טענתו של אדמו"ר הרש"ב[1] לפיה אסורה להקים מדינה בארץ ישראל משום איסור שלוש השבועות, וכן אסור להשתתף בבחירות משום שאסור להתחבר לרשעים, לטענתו הציונות היא הגורם לצרות שהיו לעם ישראל (כגון השואה) במאה השנים האחרונות והוא אף כותב אליה ש:"אם ניקח כל פירצות הדור, והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה הציונית בכף מאזניים השניה, תכריע המדינה את הכל, שהוא השורש של אבי אבות הטומאה שבכל העולם כולו".
  • מאמר שני: במאמר זה הוא טוען שמצוות ישוב ארץ ישראל תקפה רק בבזמן שעם ישראל שומר תורה ומצוות, ולפיכך אינה תקפה כהיום.
  • מאמר שלישי: מאמר זה הינו תשובה לרבי פנחס הירשפרונג לשאלתו האם ללוד במוסודת בית יעקב בשפה העברית, במאמר מתנגד רבי יואל טייטלבוים לכך ופורש את משנתו כלפי השפה.

היחס מחב"ד

הספר עצמו מיוסד על דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ועל טענות אדמו"ר הרש"ב, והרבי אף קרא בו, הרבי גם התרעם על כך שחסידי סאטמר נמענים ללמוד את תורת חב"ד, בעוד בספר "ויואל משה" מסתמך המחבר על דברי אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד[2].

קונטרס מענה חכם

מענה חכם
מידע כללי
מאת בעילום שם, ע"פ ההתכתבות של רבי יואל כהן עם הרב מענדל וכטר
הוצאה
שנת הוצאה תשע"ב

הספר מענה חכם הינו מענה הלכתי ואידיאולוגי לספריו של האדמו"ר מסאטמר הרב יואל טייטלבוים ויואל משה ועל הגאולה ועל התמורה.

הספר נדפס בעילום שם בשנת תשע"ב, ובנוי בעקרו משתי אגרות, של ר' יואל כהן לר' מענדל וכטר בו מבאר את דעת הרבי בענין המלחמה בציונות, ההיתר הצורך והחובה לקחת חלק במבצעי הרבי.

בהתכתבות מובא טענת הכותב לפיה כהיום אין תוקף בכלל לאיסור שלוש השבועות, ומביא שכל הההתנגדות של רבי יואל טייטלבוים היא משום זה כפירה בהקב"ה שהם מנסים כאילו להביא גאולה בלי תשובה (אלא ע"י הקמת מדינה), ועל זה הוא מתרץ שהקמת המדינה הייתה בשביל להינצל מהגוים ולא משום שהם רצו להביא את הגאולה.

הוא גם דוחה את הטענות של ה"יואל משה" לפיהם עליית בני ישראל וכיבוש ישראל והקמת מלוכה נחשבים ניסיון יציאה מהגאולה, ומביא שמדובר רק במקרים הדבר נעשה נגד דעת האומות ורוב בני ישראל עולים, אולם במקרה זה שעם ישראל קיבל אישור מהאומות (והוא גם עדיין משועבד לאומות)[3] ורוב בני ישראל לא עלו אין בכך בעייה, וטוען גם שלא הגיוני לומר שעם ישראל הצליח להיגאל בלי הקב"ה ע"י הקמת מדינה.

המחבר גם כותב שיש להתרחק מהציונות וזאת משום שכוונתם כן הייתה שהם יהיו חופשיים וכעין "עצמאות" וגאולה, אולם מותר להשתתף בבחירות לכנסת משום שכל עוד אתה לא מודה לכך אין בעייה.

בהמשך גם מבאר המחבר את הסיבה שחב"ד מקרבת אנשים "ציונים רשעים" ומסביר שהאיסור "להתחבר לרשע" זה במקרה שהרשע הוא העיקר ואתה טפל עליו, אבל במקרה שאתה העיקר ואתה מקרב אותו לתורה ומצוות אין בעייה.

בסוף הקונטרס מובא גם מכתבים של גדולי אודות ההיתר להשתתף בבחירות.

לספר חשיבות גדולה בכך שרוכזו בו המענות על שיטת סאטמר וטענותיהם על שיטת חב"ד בקירוב בני ישראל, וכן פסקי ההלכה של רבנים שונים בענין, וכן הוכחות בפרסום מיוחד הוכחות מדברי הרב טייטלבוים עצמו, בשבח שיטת חב"ד (חלק מדברי הרב טייטלבוים הושמטו במהדורות החדשות של ספריו, ורואים אור בספר).

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. המובאת בספר אור לישרים
  2. לקו"ש, חל"ה, עמ' 302
  3. בקונטרס משווה גם המחבר בין המדינה לועד ארבע הארצות שגם לו הייתה כמעין "עצמאות" אולם למרות זאת הוא היה משועבד לרשויות