שיחה:שלמה קרליבך
יש תמונה של שלמה קרליבך עומד ע"י הרבי לאחר סידור קידושין באחד מהשנים הראשונות. יש למישהו את הספר 'מקדש ישראל'?--שמואל מונקס 22:16, 24 במאי 2010 (UTC)
- שמעתי ג"כ כך - בקשר לתמונה שהבאת. ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
לעריכה דחוף
הערך זקוק בדחיפות לעריכה יסודית. בושה לחב"דפדיה איך שזה נראה עכשיו! --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), כ' בשבט ה'תשע"א 02:37, 25 בינואר 2011 (UTC)
- ערכתי לפי ידיעתי, כמובן שיש עוד להוסיף --שמואל מונקס - שיחה 12:18, 29 ביולי 2012 (IDT)
ווי וואנט משיח נאו
האם מישהו יכול לתקן (אני פשוט לא יודע איך לכתוב את זה) שהניגון ווי וואנט משיח נאו אינו של שלמה קרליבך אלא ניגון אחר המושר גם: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח אני מאמין. ווי וואנט משיח, ווי וואנט משיח נאו כו'". שף ויתיב • קאנפרענץ רום
יחס הרבי אליו
מועתק בזה מידע שהיה כתוב בערך ללא מקורות. נא לא להחזיר לערך, ולא להוסיף דברים אחרים ללא מקורות.
- תחילת ציטוט
כאמור ר' שלמה מספר: בהתחלה כמובן שעבדתי עבור ליובאוויטש, אף פעם לא לחצתי יד לאישה. הייתי מוכן לקפוץ מחלון ולא לתת יד לאישה. כשהייתי מגיע לסטודנטים, בני נוער, תמיד אמרתי: "בבקשה גברים בצד אחד , נשים בצד שני". יום אחד נכנסתי לרבי ואמרתי לו המציאות היא שאם באים מאה איש ואני אומר להם "גברים בצד אחד נשים בצד שני" איבדתי תשעים מתוכם אני רואה בעיניהם שכבר החליטו שזה לא בשבילם. ואחר כך בבואי לפתוח בניגון שלפני ההתועדות אני אומר "בבקשה שהנשים לא ישירו בקול רם" אני מאבד עוד תשעה. כך שנשאר אחד לדבר איתו. ממשיך ר' שלמה ואומר, אמרתי לרבי "הצעירים האלה לא יודעים כלום ביהדות הם מוכנים לההפך לגויים מחר בבוקר" הרבי הבין את שאלתי הסתובב בחדר במשך כעשרים דקות בלי לומר מילה פתח את החלון והביט החוצה... בסוף אמר לי "לא אומר לך מה לעשות ולא אומר לך מה לא לעשות. רק שכל עוד אתה מופיע כחסיד ליובאוויטש, לא תוכל לחרוג מהמקובל. אם תרצה לעשות משהוא על דעת עצמך, אני מברך אותך שתצליח"הוא נתן לי לחיצת יד ארוכה והבנתי שזאת בעצם פרידה... - ולאחר זמן אין ספק שברכתו של הרבי התגשמה אך ר' שלמה כבר איש כשלעצמו. לפי זה הרבי מעולם לא הקפיד על ר' שלמה אלה חיבב אותו מאוד.
יש אומרים, בהזדמנות מסויימת ענה הרבי לאחד ששאל את הרבי האם קרליבך קשור לרבי: "לפלא ולצער גדול הוא לי שחושד אותי בכגון דא"[דרוש מקור]. כשר' יחזקאל דערען הזכיר את שלמה קרליבך בשיחה עם הרבנית חנה, הגיבה "א מענטש וואס האט גורם געווען עגמת נפש צו מיין זון ("הוא איש שגרם עגמת נפש לבני"), מיד שינתה את נושא השיחה
- סוף ציטוט
שיע • שיחה י"ח בתשרי ה'תשע"ז 20:05, 20 באוקטובר 2016 (UTC)
אידעלאך שרייט
שיע, זה ששרו את זה אצל הרבי לא מספיק? שף ויתיב • קאנפרענץ רום 05:44, 2 ביוני 2017 (UTC)
- ראשית לא ידעתי ששרו את זה אצל הרבי, לא הייתי ממהר להסיר... שנית האם זה היה יותר מפעם אחת והאם הרבי עודד זאת? --שיע • שיחה י' בסיוון ה'תשע"ז 12:27, 4 ביוני 2017 (UTC)
הוספה
קיים באיגרות קודש מכתב - אינני זוכר באיזה חלק [הר מנחם שי מינצברג מציג אותו בהרצאותיו על נושא ההקפדה בהלכה ] שהרבי מתלונן ע"כ ששרו משיר קרליבך -אינני זוכר את התוכן המדויק - אך הרבי מוכיח אותם על כך
שאלה.
ר' אנונימי. 80.70.79.90 דבר ראשון יש להשים לב לרווח בין המילים. דבר שני בשפה האנציקלופדית אומרים יהודים רבים ולא הרבה יהודים. דבר שלישי למה אתה כותב שעבר כמה עברות וכו'. היה ענינים מסויימים שאין מקום בעולם להאריך בהם. ועל זה מגיע הקטע שאומר ספג בקורת וכו'. חוץ מזה שיש לקחת בחשבון מי קורא את הערך שהרי מדובר גם על לחברה שעדיין לא נכנסו לתוך העניינים וא"כ לכתוב בפירוש שעבר עבירות זה לא כל כך לעניין. מה גם שזה לא כל כך מדוייק. הצלחה רבה בהמשך העריכות וישר כחך. --קונטרס החלצו. - שיחה, 15:40, ט"ו באב, ה'תש"ף 15:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
- מצטרף--חסיד ליובאוויטש - שיחה, 15:41, ט"ו באב, ה'תש"ף 15:41, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
- לכאורה הנוסח בפתיחת הערך: "על דרכו להקל באיסורי תורה" כולל במשמעו עבירות חמורות מן התורה ממש. גם לא מודגש שמדובר בנטייה להקל לצורך קירוב יהודים לאביהם שבשמיים. אולי כדאי לכתוב: "על דרכו להקל בהלכות מסוימות לצורך פעולות הקירוב". מה דעתכם? --נרקיס - שיחה, 17:16, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:16, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
- בלשון זה קצת נעלם חומרת העניין. אף על פי שהוא אמת. כן נראה בעיני. אולי יש להפוך את הלשון. שלצורך פעולת הקירוב הקל בהלכות מסויימות. הקורא יוצא ואז הקורא יוצא עם העובדה שיצאו נגדו בגלל ההקלה בהלכה ולא בגלל פעולת הקירוב. זה עניין פסיכולוגי. עצם עצם העניין אני אישית בעד.--קונטרס החלצו. - שיחה, 17:40, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:40, 5 באוגוסט 2020 (UTC)
- לכאורה הנוסח בפתיחת הערך: "על דרכו להקל באיסורי תורה" כולל במשמעו עבירות חמורות מן התורה ממש. גם לא מודגש שמדובר בנטייה להקל לצורך קירוב יהודים לאביהם שבשמיים. אולי כדאי לכתוב: "על דרכו להקל בהלכות מסוימות לצורך פעולות הקירוב". מה דעתכם? --נרקיס - שיחה, 17:16, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:16, 5 באוגוסט 2020 (UTC)