שניאור זלמן וילנקין

"	עוד ביקשתי ללכת ל"חדר" שבו למד אברהם שלונסקי. זה היה "חדר" מסורתי של רבי שניאור זלמן וילנקין החב"די, שבו למדו גם ילדי שניאורסון. את "החדר" בבית המלמד, שנותר על תלו ברחוב קרלה ליבקנכטה 22 (בעבר קזנסקייה) זה למעלה ממאה שנה מצאתי בעזרתו של הרב הראשי של דנייפרופטרובסק, הרב שמואל קמינצקי החב"די. כאן, בקומת הקרקע בפינתו הימנית של הבניין בן ארבע הקומות, לימד המלמד, עני מרוד, ב"חדר" קטן הממדים. בפינה אחת לימד את מנחם מנדל בלבד, ואילו את יתר הילדים - ברמה הנמוכה ממנו ושלונסקי ביניהם - בפינה אחרת, לסירוגין. על הקיר - השוט ("קאנטשיק"). כי שלא כמלמדים אחרים שסברו שכשחובטים שמנת מקבלים חמאה, סבר הרב וילנקין שהשוט ראוי לו להיתלות על הקיר - ולא לחבוט: הילד יראה - ויהיה נפעל על ידי ראיית השוט בלבד, שלא יחלום באמצע הלימוד	"
– אביבה קרינסקי, עיתון הארץ (24.6.13)

רבי שניאור זלמן וילנקין היה חסיד חב"ד תלמיד חכם ששימש במשרת מגיד שיעור בעיר יקטרינוסלב, וה"מלמד" של הרבי בצעירותו.

תולדות חיים

בצעירותו למד שחיטה והוסמך לשו"ב על ידי רבנים מגדולי דורו, עם זאת, כאשר הוצעה לו משרת השוחט בעיר יקטרינוסלב, סירב רב העיר רבי לוי יצחק לקבלו, הדבר היה תמוה, ורק לאחר זמן התברר שר' לוי'ק ייעד אותו כמלמד לבניו^[1].

במשך שנים רבות עסק במלאכת ה'מלמדות', למד ולימד תלמידים רבים וביניהם בניו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן מיקטרינוסלב.

בי"ד כסלו תרפ"ט נערכה בבית רבי לוי יצחק התוועדות לרגל חתונת הרבי. במשך כל אותו זמן, רקד רש"ז על השולחן וניגן: "אשרי שזכיתי!" "אשרי שזכיתי!"^[2].

הרבי הכיר לו טובה גדולה על כך. בערוב ימיו התגורר ר' זלמן בארצות הברית שם שימש כמשפיע. כששהה אצל הרבי נהג בו הרבי כבוד גדול, הן בשעה שנכנס אליו להיכל קדשו ליחידות, שאז הורה לו הרבי לשבת לצד השולחן. כאשר סירב ר' זלמן מפאת כבודו של הרבי וכמנהג חסידים, אמר הרבי שהוא עצמו לא ישב עד שר' זלמן יסכים לשבת, ורק אז ניאות ה'מלמד' בלית ברירה לשבת ולאחריו התיישב הרבי. גם בהתוועדויות בהן השתתף ר' זלמן ניכרה הדרת הכבוד של הרבי כלפי מלמדו לשעבר.

בד בבד, נהג ה'מלמד' כבוד ודרך ארץ בפני "תלמידו" הרבי כחסיד בפני רבו.

נפטר בכ"ג באייר תשכ"ג; בהלוויתו נסע הרבי עד לבית החיים והשתתף בשליש מהוצאות המצבה שלו. על מצבתו נכתבה העובדה שזכה ש"כ"ק אדמו"ר הרמ"מ שליט"א למד אצלו".