חיים אברהם דובער לוין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב הצדיק חיים אברהם דובער הכהן לוין (מכונה גם המלאך) היה חסיד של אדמו"ר הרש"ב ותקופה מסויימת התגורר בליובאוויטש. עזב את רוסיה, נסע לארצות הברית והקים קהילה שכונתה המלאכים.

הפולמוס

ר' אברהם דובער הובא לעיירה ליובאוויטש על ידי הנגיד ר' מנחם מאניש מוניסזון כמדריך ומשפיע לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט בדיבור, באכילה ובשינה. בין ר' אברהם דובער לרבי לוי יצחק שניאורסאהן שררו יחסי ידידות קרובים וחמים[1][דרוש מקור].

אדמו"ר הריי"צ התנגד לדרכו השונה ולדרך הפרישות הייחודית מעוה"ז ואף לעג לו על כך בפניו. בתגובה, התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני אדמו"ר הרש"ב לאחר התוועדות י"ט כסלו תרס"ב, על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין. בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ברוסיה[2].

בארצות הברית

לאחר מלחמת העולם הראשונה נסע לארצות הברית והתקבצו סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם-הזה ובאופן של מרירות ושברון לב. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הם לא התמקדו בלימוד הדא"ח בחסידות של הרביים שאחרי אדמו"ר הצמח צדק. בין התלמידים היו כאלו מישיבות ליטאיות, כמו תורה ודעת, ולכן שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה חלקית כי סברו הראשי-ישיבות אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' ישראל ג'ייקובסון) ולאידך יישארו בישיבה, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז בארצות הברית כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות.

היה גר בברונקס. שימש כנשיא אגו"ח בארה"ב.

בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים.

זוגתו בזיווג שני, היתה אחותו של המשפיע והחוזר בליובאוויטש, ר' משה רוזנבלט (מאשע דער חוזר).

נלב"ע בחג השבועות תרח"צ. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד (משפחת בלסופסקי), היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.

לרבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)![3][דרוש מקור].

ראו גם

הערות שוליים

  1. המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א
  2. בין היתר נפגש עם ר' חיים מבריסק. בפגישתם התעניין 'המלאך' לדעת אם רבי חיים לומד את הספר מורה נבוכים. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי אדמו"ר הצמח צדק בספרו דרך מצוותיך מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!
  3. המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.