ניצוץ משיח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ניצוץ משיח הוא הארה מנשמת משיח הכללי המאירה ונמצאת בנשמתו של כל יהודי שעל ידי ניצוץ זה ביכולתו של כל יהודי להביא לחיו בזמן הגלות את גילוי המשיח.

ועל ידי עבודה זו בזמן הגלות מביא את גילוי הנשמה הכללית הוא משיח הכללי בגילוי בפועל. כמו"כ בזה שיש לכל נשמה חלק בנשמת משיח יכול המשיח לגאול את ישראל ולהשפיע לכולם את השפעותיו בכלל ובתורה בפרט.

מקורו

המקור הראשון לעניין זה הוא בספר מאור עיניים בשם הבעל שם טוב וזה לשונו:

כמאמר הבעל שם טוב נבג"ם צריך כל אחד מישראל לתקן ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו כנודע שאדם ראשי תיבות אדם דוד משיח...וכמו כן יהיה משיח קומה שלימה מכל נשמות ישראל כלולא משישים ריבוא... על כן צריך כל אחד מישראל לתקן חלק בחינת משיח השייך לחלק נשמתו...

הרבי הביא לכך מקור בדברי חז"ל בביאורי המקרא. את הפסוק:[1] "דרך כוכב מיעקב". מבארים חז"ל שהוא נבואה על מלך המשיח.[2] אמנם חז"ל אמרו בזה פירוש נוסף שהכוונה הפסוק לכל אחד מישראל.[3] ומכיוון שעל פי האמת כל הביאורים בפסוק אחד שייכים זה לזה, (כמוכח מדרשת חז"ל בתיבת "שעטנז" המורכבת משלשה מילים 'שוע' 'טווי' ו'נוז' ולכן ההלכה שהשעטנז הוא רק כשהתקיימו כל הפירושים יחד[דרוש מקור: בשיחות הרבי].) יוצא שכל אחד מישראל נאמר שהוא כוכב מיעקב שהוא נשמת משיח.[4]

הרבי גם הסביר על פי עניין זה נוסח תפילה תמוה. בעת פתיחת הארון להוצאת ספר התורה בימים טובים מתפלל כל הציבור ואומר:[5] "רבונו של עולם.. ויתקיים בנו מקרא שכתוב[6] ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה". כלומר, הציבור מתפלל שיתקיים בו פסוק ונבואה שנאמרה אודות משיח צדקנו?! תמיהה זו העלה הרב חיים אלעזר שפירא בעל המנחת אלעזר בספרו חמשה מאמרות[7] והשאיר שיש לאומרו למרות התמיהה כי בוודאי נקבע כן על פי גדולי ישראל. הרבי מסביר שעל פי האמור בספר מאור עיניים שכל אחד מישראל יש לו מנשמת משיח ממילא נמצאים אצלו (מעין) תכונותיו של משיח ושוב שייך שיבקש שיתקיים בו פסוק זה.[8]

בנוסף לאמור, מכיוון שמשיח יגאל את כל אחד ואחד מישראל בהכרח שיש למשיח שייכות בינו לכל אחד. שכשם שלמשה רבינו יש קשר לכל אחד מישראל וכביאור תורת החסידות[9] על הפסוק[10]:"שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו" שכוונת משה הייתה שעם ישראל הם כרגליו וחלק ממנו. ואילולי קשר זה לא היה ביכולתו של משה לגאול את היהודים ממצרים.[דרושה הבהרה] כך גם בכדי שמלך המשיח יוכל לגאול את ישראל בהכרח שכל אחד מהעם היהודי הוא חלק מנשמתו וקשור אליו שלכן על ידי ביאתו יגאל אותו.[11]

עניינו

העבודה

ניצוץ משיח הוא דרגת היחידה שבנשמה[12] ועניינו הוא כעניינו של משיח הכללי שבביאתו יתגלה האלקות שלמעלה מטעם ודעת, שזהו הכוונה במאמר חז"ל[13]: שמשיח בא "בהיסח הדעת" לפי שעניינו הוא הקשר לאלקות שלמעלה מהשכל והדעת. וכך הוא גם בניצוץ משיח הפרטי שהוא עצם התקשרותו של היהודי עם הקב"ה באופן למעלה מטעם ודעת. אולם בזמן הגלות כח זה הוא נעלם ולפעמים הכח הינו בגלות ממש בתוך הנפש הבהמית והוא כאשר האדם מקשר ומשקיע את עצמו בענייני עולם הזה בהתקשרות חזקה בלי טעם וממילא הקשר העצמי לקדושה ואלוקות מתעלם ונמצא בגלות.

ועבודתו של יהודי הוא לגלות את ניצוץ זה. והוא על ידי עבודת התפילה מעומק הלב שאז מתגלה נקודה הפנימית שבו שלמעלה מהדעת. כן על ידי נתינת צדקה מכסף שעמל בו בעסק משא ומתן. לפי שבעסק האדם משקיע את עומק נפשו ועל ידי שנותן הכסף לצדקה הרי הוא נותן את עומק נפשו ונקודת ליבו לאלקות. ועל יד זה מעלה האדם את כל התורה ומצוות שלו שיהיו חדורים עם הקשר האלוקי שבנקודת הלב. עבודה זו היא גילוי המשיח בנפש האדם.[14]

ומכיוון שנשיא הדור הוא משיח שבדור[15] לכן גילוי ניצוץ משיח תלוי בקיום הוראותיו. ועל ידי ההתקשרות אליו נקל יותר להביא לגלוי הניצוץ הפרטי. ובפרט על ידי קיום השליחות שלו שמתגלה בשליח ה'כמותו' של המשלח - "שלוחו של אדם כמותו" - עניין המשיח שבמשלח. וזה נרמז בזה שהגימטריה של 'שליח' יחד עם י' כוחות הנפש (שבהם חדר הניצוץ משיח) הוא 'משיח'.[12]

השפעתו בכוחות הנפש ולביאת המשיח

ניצוץ משיח פועל בכל כוחות הנפש. כוחות הנפש הם כוחות עם תכונות שונות ולכן הקשר שלהם עם אלוקות נמדד בכל כוח לפי תפיסתו והכרתו באלוקות, מילא הקשר מדוד ומוגבל. פעולת הניצוץ בהם הוא שגם בהם יורגש קשר עצמי עם אלוקות שיתבטא בהתקשרות והתבטלות מוחלטת לאלוקות. השפעתו חזקה ופנימית שבכוחו לפעול על כל הכוחות כולם (כשם שניצוץ ממשה רבינו נמצא בכל אחד מישראל ופועל בכוחותיו. שעל ידי התבוננות בעניינים המתאימים יוכל בנקל להגיע ליראת שמים[16] כך גם ניצוץ המשיח פועל על כל כוחות נפשו של היהודי באופן פנימי). הכוח שלו להשפיע בכל הכוחות נובע מכך שהוא ה'עצם' של כל הכוחות, לכן התגלותו פועלת בכל הכוחות. תכונה נוספת ישנו לניצוץ משיח שהוא מכלה ומבטל את הנטיות והתכונות המנגדים אליו בדרך ממילא. ואין בכוח העניינים המנגדים אליו להתמודד עמו. זהו אחד הטעמים שכח זה מכונה 'ניצוץ' - שהוא כניצוץ אש שמכלה ושורף ומתפשט מעצמו.[12]

התגלותו של מלך המשיח תלויה בעבודת היהודי לגלות את ניצוץ משיח שבו. זאת בנוסף למלך בכלל שמינוי מלכותו היא על ידי העם - 'אין מלך בלא עם'[17] אצל מלך המשיח שייכותו לעם מודגשת יותר, שהרי ניצוץ מנשמתו נמצא ומאיר בהם.[18] הכח לפעול את ביאת המשיח נמצא אצל כל יהודי כיחיד, למרות שהוא לבדו רק 'ניצוץ' מנשמת משיח שהמרחק בין הניצוץ לעצם הוא מרחק ללא ערך. למרות זאת, על פי הכלל ש"העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"[דרוש מקור] יש כח בניצוץ אחד להביא לגילוי כל העצם.[12]

התגלות הניצוץ בכוחות הנפש פועלת היא 'חידוש' בכל הכוחות. היות והקשר שבין כוחות הנשמה עם אלוקות הוא קשר של 'גילוים' - כשני נמצאים המתקשרים זה לזה. לעומת הקשר של הניצוץ שהוא עצם הנשמה הוא קשר עצמי - 'ישראל וקב"ה כולה חד'. ולכן התגלות העצם בכוחות הנפש הוא חידוש והתחדשות בכל הכוחות כולם. זהו גם תוכן האמרה שאומרים[19] אודות התחדשותה של הלבנה שעם ישראל עתידים להתחדש כמותה. כי לעתיד בביאת המשיח יתגלה בהם דרגת היחידה שהוא ניצוץ משיח ובהתגלותה יתחדשו כל הכוחות.[20] מעין התחדשות זו מתגלית בכל ראש חודש בעת שהלבנה מתחדשת שהרי עם ישראל "מונים ללבנה" ו"דומים ללבנה" וכשם שהלבנה מתחדשת מתחדשים גם הם - שמתגלה עצם הנשמה - ניצוץ משיח. ועל ידי זה מתחדשים אצלם כל הכוחות.[21]

דרגתו

ניצוץ משיח הוא דרגת היחידה שבנפש שהיא אחד עם הקב"ה באופן של "יחידה ליחדך"[22] אולם בעומק יותר מבאר הרבי שעיקר הכוונה הוא לעצם הנשמה שלמעלה מכל הכוחות ולמעלה מכל התוארים וכפי שהנשמה הוא דבר אחד עם עצמות ומהות שעניינה בעבודה הוא עצם הידיעה שישנו מציאות עצם הנשמה שהיא אחד עם עצמותו.[23]

ניצוץ משיח נמצא בגילוי יותר אצל ילדים שאצלם הכוחות הפנימיים פחות מעלימים ולכן עצם הנשמה נמצא בגלוי יותר שעל שם זה אמרו עליהם[24] "אל תגעו במשיחי" אלו תינוקות של בית רבן.[25]

על ידי זה שבכל אחד מישראל יש ניצוץ משיח יוכל המשיח ללמד את כל ישראל תורה ויוציא את כולם מהגלות וימשיך להם השפעות.[26]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במדבר כד, כז.
  2. תלמוד ירושלמי תענית פרק ד' הלכה ה. תרגום אונקלוס על הפסוק. ופירוש הרמב"ן על הפסוק.
  3. תלמוד ירושלמי מעשר שני סוף פרק ד.
  4. ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 599 ועמוד 692 בהערה וראה תורת מנחם התוועדויות תשמ"ו חלק א עמוד 344
  5. סידור תהילת ה' (הישן) עמוד 184.
  6. ישעיה יא, ב.
  7. אות כז.
  8. התוועדויות תשמ"ג חלק ג עמוד 1315 ואילך. התוועדויות תשמ"ו עמוד 144 ואילך.
  9. לקוטי תורה בעלותך לד, א ועוד.
  10. במדבר יא, כא.
  11. התוועדות תשמ"ג חלק ג עמוד 1315.
  12. 12.0 12.1 12.2 12.3 תורת מנחם התוועדויות - תשמ"ו עמוד 343 ואילך, לקוטי שיחות חלק כט עמוד 358 ואילך.
  13. סנהדרין צ"ז, א.
  14. ראה בכל זה בתניא אגרת הקודש סימן ד ראה לקוטי שיחות חלק ב עמוד 692 בהערה שמציין להנ"ל.
  15. שנשיא ישראל הוא התפשטות של משה רבינו שמשה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון לכן כל נשיא ישראל עניינו הוא משיח.(התוועדויות תשמ"ו שם לקוטי שיחות חלק כט שם) גם נשיא הדור הוא נשמה כללית לכן הוא כולל את כל ניצוצי משיח שבדור ולכן הוא המשיח הכללי(קונטרס בית רבינו שבבל הערה 53 - התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 420).
  16. תניא פרק מב.
  17. שער היחוד והאמונה פרק ז, פירוש רבינו בחיי על התורה וישב לח, ל. כד הקמח ערך ראש השנה (ב). עמק המלך שער שעשועי המלך תחילת פרק א.
  18. התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמוד 497.
  19. בתפילת קידוש הלבנה.
  20. למרות האמור שעבודת האדם היא לגלות את הניצוץ ועי"ז תבוא הגאולה. פשוט שעיקר הגילוי יהיה בביאת המשיח על ידי התגלות היחידה הכללית.[דרוש מקור]
  21. התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 312.
  22. תו"מ
  23. תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 319.
  24. שבת קיט, ב.
  25. תורת מנחם התוועדויות - תשנ"ב חלק א עמוד 273 ואילך.
  26. ספר המאמרים תשל"ד - תשל"ה עמוד 252.