ברכת החמה

ברכת החמה הוא מאורע המתרחש אחת לעשרים ושמונה שנה, כאשר השמש מגיעה בדיוק למקום בו היא הייתה בזמן בריאת העולם, ובאותו זמן בשבוע - תחילת ליל רביעי.

מקור הלכתי

כך כותב הרמב"ם: "הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה, שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה בבוקר, מברך 'ברוך עושה בראשית'"^[1].

התנאים לברכת החמה

את ברכת החמה מברכים רק פעם בעשרים ושמונה שנה משום שלושה תנאים שצריכים בכדי לברך את ברכת החמה:

תנאי ראשון: המקום

החמה מקיפה את כדור הארץ. היא משלימה סיבוב מלא במשך מעט יותר מ-365 יום ורבע (=6 שעות). מדי יום מתקדמת החמה כמעלה אחת במסלול סביב כדור הארץ. בסיום שנת החמה, היא משלימה את הקפתה ומגיעה למקום בו הציב אותה הקב"ה בעת בריאת העולם.

תנאי שני: השעה

הזמן בו נקבעה השמש במקומה הוא - יום שלישי בשעה 6 בערב (תחילת ליל יום רביעי). היות ושנת חמה היא 365 יום ו-6 שעות, בכל שנה תגיע השמש למקומה 6 שעות אחרי השנה שעברה - בשנה הראשונה בשעה 6 בערב, בשנה השניה בשעה 12 בלילה, בשנה השלישית בשעה 6 בבוקר, בשנה הרביעית בשעה 12 אחה"צ. כל 4 שנים מגיעה השמש לאותה שעה.

תנאי שלישי: היום

למרות זאת לא מברכים את ברכת החמה כל 4 שנים, מכיון שבשנת החמה יש 52 שבועות + יום ו-6 שעות, לכן החמה תגיע למקומה באותו יום רק אחרי עשרים ושמונה שנים.

ברכת החמה בשנת תשמ"א

ברכת החמה בשנת תשמ"א התקיימה ברחבת הכניסה לבנין 770, יחד עם הרבי.

בשעה ‏8:15 יצא הרבי למעמד כשבידו קונטרס "סדר ברכת החמה" ופסע במהירות לעבר מקומו (על הבימה של קריאת התורה שהוצאה במיוחד), כשהקהל (והתזמורת) מנגן "ווי וואנט משיח נאו".

הרבי עמד כשפניו כלפי השמש והורה לשיר את ניגון ארבע בבות לאדמו"ר הזקן. אחריו הורה לשיר את ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק.

לקראת תחילת הברכה ביקש הרבי שיעמידו חזן ועמו יאמרו הכל את נוסח הברכה, וכך נעשה. לפני ברכת "שהחיינו" הוציא הרבי מטפחת משי חדשה והניחה לפניו. בהזדמנות מאוחרת יותר סיפר הרבי שהוא יצא עם "סרטוק" חדש לברכת החמה, כדי שיוכל לברך עליו "שהחיינו".

עם סיום הברכה אמר הרבי שיחה. לאחר השיחה הורה לשיר את הניגון "פרזות תשב ירושלים". לאחר מכן המשיך בשיחה.

בסיום השיחה הורה לשיר ניגון הקשור עם בית המקדש והציע את הניגון "כי אלוקים יושיע ציון".

לאחר מכן אמר שיחה פעם שלישית, לאחריה החל הרבי לשיר "ווי וואנט משיח נאו" ובמהלך הניגון הורה למזכירו להזמין ילדים לומר את 12 הפסוקים. את ששת הפסוקים הראשונים אמרו ששה ילדים ואחריהם הורה הרבי להזמין גם ילדות לאמירת ששת הפסוקים האחרונים וכך נעשה.

בסיום המעמד שרו שנית "אל תירא", עוצו עצה ותופר גו', אך צדיקים וגו'".

המעמד כולו ארך כ-‏50 דקות.

ברכת החמה בשנת תשס"ט

בשנת תשס"ט התקיימו עשרות מעמדים בכל העולם של ברכת החמה.

המעמד המרכזי התקיים ברחבת הכניסה לבנין 770.

בשעה שמונה וארבע דקות החל המעמד כשהרב שמואל מנחם מענדל בוטמן מנחה אותו. סדר ברכת החמה נעשה על פי הסדר שנקבע בשנת תשמ"א.

בכל משך הזמן הזה מזג האוויר מעונן מאוד ואי אפשר היה לראות את החמה כלל. ברגע שהגיע הקהל לזמן בו צריכים להביט בחמה, נראה חור בין העננים והקהל יכול היה לראות את החמה לרגע.

במעמד הושמעו ברקע שיחות קודש אותם אמר הרבי בשנת תשמ"א במעמד ברכת החמה.

בסוף המעמד ערך המרא דאתרא של שכונת קראון הייטס, הרב אברהם אזדאבא, סיום מסכת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ לכות ברכות י, יח.

[1] לכות ברכות י, יח.

[1]