מונטריאול

מונטריאול היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו) היא נמצאת במדינת קוויבק. העיר מונה 1.9 מיליון תושבים ובאיזור המטרופלין של מונטריאול מתגוררים 3.8 מיליון תושבים. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות ס. לורונט ואוטאווה.

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית בעיר היא אחת הקהילות הוותיקות והגדולות בצפון-אמריקה. כיום מתגוררים בעיר למעלה מ-100 אלף יהודים, ביניהם כמה אלפי ישראלים. בעיר יש כ-20 בתי ספר יהודים מכל הסוגים אחת מהם זה בית הספר 'יבנה' שניהל אותו הרב מסעוד חי חביב מחסידי חב"ד.

בין הקהילות היהודיות נמנים קהילה גדולה של יוצאי מרוקו (דוברי צרפתית), האדמו"ר רבי משולם פייש לוי מטאש עם מאות מחסידיו בעיר טאש (ליד מונטריאול), מאות חסידי בעלזא, ויז'ניץ, סאטמאר, ועוד, בשכונת אוטרומונט.

בעיר פועלת קהילה חב"דית גדולה שנוסדה בתש"ב.

ייסוד הקהילה החבדי"ת

ההגירתה של יהודי רוסיה למונטריאול החלה לאחר שאוניה שעשתה את דרכה לניו יורק הגיעה למונטריאול בטעות; על-פי בקשת הקהילה, החליט אדמו"ר הריי"ץ לפנות לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי תומכי תמימים שנחאי. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשעה ויזות, בב' חשון תש"ב נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה - יוסף ראדאל, אריה לייב קרמר, יוסף מנחם מענדל טננבוים, מנחם זאב גרינגלס, משה אליהו גרליצקי, יצחק הנדל, יוסף וינברג, יוסף צבי קוטלרסקי ושמואל שטיין - מישיבת תומכי תמימים שנחאי, במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה את ישיבת תומכי תמימים.

את דרכם עשו באוניה משנחאי לס. פרנסיסקו, קליפורניה, ומשם נסעו לעיר מונטריאול באוטובוס.

למחרת הגיעם לעיר נפתחה הישיבה, בראשה עמד הרב יצחק הכהן הענדל; השתכנו התלמידים באופן ארעי בבית הכנסת חב”ד נוסח האר”י. עם התרחבותה של הישיבה, נראה צורך בארגון מקום מסודר וגדול עבור הישיבה. באותו זמן, החלו האחראים על הישיבה לתכנן קניית בית גדול ומפואר שיאכלס את כל התלמידים בריווח. אך עד שתצא תוכנית זו לפועל השתכנה הישיבה בבית יתומים מקומי, שם קיבלו מספר חדרים בהם יוכלו לנהל את הישיבה. מספר ימים לאחר מכן, בט’ חשוון שולח כ”ק אדמו”ר הריי”צ מכתב ארוך לתלמידי התמימים ובו מפרט את הוראותיו הק’ שעליהם לפעול בעיר (אג”ק הריי”צ ח”ו ע’ מח); במשך חודש חשוון שלח כ”ק אדמו”ר הריי”צ את המשפיע הדגול הרה”ח ר’ שמואל לויטין, על מנת שיעזור בייסוד הישיבה בצעדיה הראשונים, בהמשך מורה הרבי לסדר וועד הפועל להנהלת תות”ל, אותו יבחרו אנ”ש שבעיר. לראש הוועד הורה הרבי למנות את ר’ יהודה אלבערט - כנראה עסקן שעזר ותמך רבות בישיבה. הרב שמואל לויטין עזב את הישיבה קצת לאחר י’ כסלו תש”ב, כחודש לאחר שהגיע לישיבה. עם פתיחת הישיבה נמנו 24 תלמידים. שנה לאחמ"כ מנתה הישיבה למעלה ממאתיים תלמידים, הרבי הריי"ץ שלח מכתב כי ת”ל לאחר יגיעה גדולה אשר התלמידים מתייגעים הי’ צ”ל בה לכה”פ חמש מאות תלמידים.

ביום ט"ו כסלו תש"ד, התקיימה חנוכת הבית לבנין שנקנה עבור הישיבה, בהשתתפות הרש"ג, חתנו של אדמו"ר הריי"צ שהגיע למונטריאול במיוחד לכבוד החגיגה כשלוחו האישי.

בשנת תשכ"ג נחנך בנין חדש לישיבה; לאחר פטירתו של הרב פרץ מוצ'קין התרחבה הישיבה על ביתו, בתשס"ד פרצה שריפה בבנין הישיבה, לאחמ"כ בכ"ו סיוון תשס"ז נחנך בנין חדש ומפואר ליד בית הכנסת ברחוב וועסטבערי 6405.

בשנת תש"ט שלח הרבי הריי"ץ את הרב משה חיים ספוטשקינסקי לשמש כשוחט לקהילה ומשמש גם כרב של בית הכנסת נוסח אר"י.

בתחילת הנשיאות שלח הרבי שליט"א שלושה שלוחים מהעיר 'פריז' שבצרפת. בשנת תשי"א, את הרב יהושע העשיל צייטלין, לשמש כמשפיע שוחט ומוהל. בשנת תשי"ב, את הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב לשמש כשוחט ומשפיע, והרב פרץ מוצ'קין, לשמש כמשפיע.

בהמשך מונו הרב לייבל קרמר והרב יוסף ראדאל לראשי המוסדות ולראשי הישיבה והקימו בית כנסת ומקווה טהרה.

בשנת תשי"ט, נשלח הרב יהודה שפוץ (שלמד לפנ"כ בישיבה), ע"י הרבי לפעול בישיבה ובמוסד הבנות הליטאי 'בית יעקב'. באותה שנה נוסד מחנה "גן ישראל - מונטריאול" בהרי קוויבק ע"י הרב ראובן צבי יהודה פייגלשטוק והרב בערל מוצ'קין.

בשנת תש"ל הקים ר' לייבל קרמר את המוסד הידוע "בית רבקה מונטריאול". ואת מחנה הקיץ "פרדס חנה" בהרים, על שם הרבנית חנה; בעזרתו של הרב שלום בער קלמנסון (שהתגורר באותו זמן במונטריאול) הצליח לגייס מספר רב של תלמידות בשתי המוסדות.

בשנת תשל"ז הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א לבצע בחירות למשפיע הרב צייטלין הרב מרוזוב והרב גרליצקי נבחרו במספר הקולות הגבוה ביותר, הרב גרליצקי קיבל גם את תפקיד 'גבאי בית הכנסת', הרב המקובל מנחם זאב גרינגלאס גם שימש כמשפיע.

בשנת תשמ"א הקים הרבי את כולל אברכים תפארת תמימים במונטריאול.

באלול תשנ"ו נוסד ה'שיחה השבועית' ע"י הרב יחיאל יוסף צייטלין, מאז ועד היום נשמעים שיחות קודש של הרבי בבית הכנסת של הקהילה בין מנחה למעריב.

במשך השנים התבססה הקהילה, שנבנתה ברובה על בוגרי הישיבה ומקורבי';

הקהילה כיום

כיום מונה הקהילה מאות משפחות ועשרות מוסדות; את הקהילה משמשים:

המשפיע הרב יצחק מאיר גורארי';
יו"ר צעירי אגודת חב"ד קנדה (המאחד את בתי חב"ד בקוויבק), הרב שלום דובער מוצ'קין;
הרב יואל זושא זילברשטיין, שליח כ"ק אדמו"ר שליט"א.
הרב דוד הכהן כהן, ואחיו הרב אברהם כהן, משפיעים של הקהילה דוברי צרפתית.
הרב חיים שלמה כהן, משפיע לקהילה דוברי עברית.
הרב אברהם בן שמעון, מחשובי אנ"ש.
המשפיע הרב שלום לייב אייזנבך.
מחשובי זקני אנ"ש הרב מרדכי אלטיין.

הרבנות בעיר

בראש בית הדין המכונה 'ועד העיר' עמד שנים רבות הרב פנחס הירשפרונג, שהי' בקשר מיוחד עם הרבי מלך המשיח, ואף חתם על פסק דין שהרבי בחזקת משיח. וכן הרב אייזיק שווי. כיום מכהן כאב בית הדין הרב יונתן בנימין ווייס.

בשנת תש"ח מונה הרב יצחק הנדל כרב קהילת חב"ד ע"י הרבי הריי"ץ.

בשנת תשנ"ז, לאחר פטירתו של הגאב"ד הרב פנחס הירשפרונג נתמנה הרב אברהם דוד ניז'ניק אשר למד בתו"ת לאב"ד דמונטריאול. את התואר ראב"ד נתן לעמיתו הרב יצחק הכהן הנדל רב קהילת חב"ד, שלצידו הרב דוד רפאל באנון; והרב דובער הכהן בעל.

בשנת תשס"ז לאחר פטירתם של הרב ניז'ניק; והרב הנדל; מונו הרב דובער הכהן בעל לדיין ורב הקהילה האשכנזית בעיר, והרב דוד רפאל באנון לדיין ורב הקהילה הספרדית בעיר וכן הרב משה אבא שטרן כמו"צ הקהילה החבדי"ת.