הרב יהושע מרדכי ליפקין (י"ח שבט תרס"ט-י"ח מנחם אב תשמ"ז), היה המשפיע בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים' בירושלים.

תולדות חייו

נולד בעיר חברון בי"ח שבט תרס"ט, לאביו הרב שמואל גרשון ליפקין ולאמו מרת לאה.

בהיותו בגיל 7 פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא התייתם מאביו שנלקח לשרת בצבא הטורקי ונפטר במהלך המלחמה.

לאחר פטירת אביו, עברה משפחתו להתגורר בירושלים, והוא הוכנס ללמוד בבית היתומים של המהרי"ל דיסקין, ששכן באותה תקופה בעיר העתיקה.

כשהגיע לגיל ישיבה, עבר ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים, והתקשר למשפיע הרב אלתר שימחוביץ.

כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, חזר לעבוד במוסד בית היתומים, תחילה בתור מלמד כתיבה וחשבון, ולאחר מכן כמזכיר במשרד המוסד, עד לשנת תשמ"ו, שחלה במחלה ממנה לא קם.

בשנת תרצ"ד נישא לרעייתו מרת טובה גיטא רייזל לבית ורקר.

החל משנת תשכ"ז החל לשמש בימי החגים כשליח ציבור בבית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים', ולאחר פטירתו של המשפיע הרב נחום שמריהו ששונקין, מילא את מקומו.

לקראת י"א ניסן תשל"א, בו החל הרבי לומר את פרק ע' בתהילים[1], התאים ניגון חסידי למילות הפרק[2].

בשנת תשמ"ו חלה במחלה ממנה לא קם, ונפטר ביום י"ח מנחם אב תשמ"ז.

ספריו

בין השנים תש"כ-תש"מ כתב סיפורים על דמויות חסידיות. הסיפורים נכתבו במקורם באידיש, ותורגמו על ידו לעברית.

לאחר פטירתו, נקבצו הסיפורים שכתב ויצאו לאור על ידי בני משפחתו בספר 'דמות חסידית'. בתור הוספה לספר, נדפסו מכתבי הרבי אליו, ומכתביו לבני משפחתו ולמושפעיו.

משפחתו

בניו:

נכדיו:

הערות שוליים

  1. כפי המנהג לומר את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של האדם.
  2. להאזנה לניגון.