חיים אליעזר קרסיק
רב בבריה"מ ובתל אביב
הרב אליעזר קרסיק, מחשובי רבני חב"ד, היה חסיד ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א.
הרב אליעזר קרסיק כיהן כרב בכמה ערים בברית המועצות. לאחר עלייתו ארצה, מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב.
מייסד ומנהל חדר וישיבת חב"ד בתל אביב
ייסד וניהל את "חדר" בני תמימים בתל אביב, ייסד וניהל את ישיבת אחי תמימים תל אביב.
יושב ראש אגודת חסידי חב"ד
במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי היישוב כפר חב"ד.
רוטשילד 82 מרכז לפעילות חב"ד
ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
בשבועון בית משיח התפרסמה סקירה מיוחדת מאת הסופר מנחם זיגלבוים, אודות הבית ברחוב רוטשילד 82 ולהלן כמה ציטוטים הנוגעים לתיאור הפעילות הרבה שסבבה את הבית בימי הרב קרסיק:
"מהדירה הצנועה הזאת יצאה העסקנות החב"דית בארץ ישראל באותם ימים. זו הייתה דירתו של הגה"ח הרב אליעזר קרסיק ע"ה, שהיה בא כוחו של הרבי הריי"צ, שבנוסף לרבנות, התמסר בלהט אש קודש לעסקנות החב"דית שהייתה אז בראשיתה והיוותה את התשתית לכל ההתפשטות החב"דית בארץ הקודש ברבות הימים. הוא היה ממייסדי חדר חב"ד בת"א, ישיבת 'אחי תמימים', הישיבה בלוד, בית הספר למלאכה, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ו'רשת אהלי יוסף יצחק' ועוד.
"הבית שהיה "בית ועד לחכמים" במלוא המובן החסידותי; כתליו שמעו הרבה מאוד ויכוחים והרמת קולות בדיונים מכריעים וגורליים על בניית יסודות חב"ד בארץ הקודש, כמו גם הרבה חיבוקים ונשיקות של חסידים האוהבים זה את זה למרות ועל אף הויכוחים והשוני בדעות.
"בית ועד לחכמים" - אם ביקשו לערוך התוועדות חסידותית אמיתית, ידעו שהכתובת היא בשדרות רוטשילד, וכך גם ההתוועדויות הגדולות בשמחת-תורה ובפורים, וכעדות אחד המשתתפים, "הוא לא התרגש גם כשהחבר'ה שלקחו יותר מדי 'לחיים', גרמו אצלו נזקים"...
"הסלון רחב-הידיים בוודאי זוכר היטב את שעות אחר הצהריים המאוחרות של יום ראשון, י"א בשבט תש"י, כאשר הרב קרסיק ורעייתו חזרו מנמל חיפה (לשם ליוו כמה מהתמימים בדרכם ל-770) עם הבשורה הקשה והאיומה על הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הקירות בוודאי יספרו על בכיותיה הנוראות של הרבנית שנראתה כמי שחרב עליה עולמה. זעקות השבר שלה, "טאטע! טאטע!" הרעידו את אמות הסיפים. הרב קרסיק עצמו צעד בבית הלוך ושוב, עצור ומאופק, אוזניו האדומות (סימן מובהק לעליית לחץ הדם) העידו יותר מכל על סערת הרגשות שהתחוללה בתוכו פנימה.
"שעה קלה לאחר מכן נכנסו הביתה בשתיקה הרבנים הרה"ח שמריה גורארי', הרה"ח הרב משה גורארי', הרה"ח הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, הרה"ח הרב שאול דובער זיסלין והרה"ח הרב פינייע אלטהויז - ה'פני' ונכבדי ליובאוויטש בארץ הקודש - כולם היו נסערים וכואבים, מנסים למצוא נוחם האחד במחיצת רעהו...
"בסלון בית זה נערכו אסיפות ודיונים רבים, וגם נתקבלה ההחלטה להכתיר את הרמ"ש כנשיא הדור השביעי, מנהיג שושלת ליובאוויטש, כאשר מכאן יצאו הרב קרסיק וגיסיו אל האסיפה הידועה בבית הכנסת ברחוב נחלת בנימין עם ההחלטה על מנת לשכנע את שאר החסידים...".
פטירתו
בליל שבת אור לה' בניסן תש"כ, ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו חיים שי' (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה.
בני משפחתו
- רעייתו: הרבנית לאה קרסיק בתו של הרב נתן גוראריה מקרעמנצ'וג, אחותו של הרבנים לבית גוראריה: הרב צבי גוראריה, הרבשמר'ל גוראריה, הרב משה גוראריה והרב שניאור זלמן גוראריה
- בתו: הרבנית דבורה אשכנזי התחתנה עם הרב משה אשכנזי רב קהילת חב"ד בתל אביב.
- בתו: מרת טעמא גוראריה שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב נתן גוראריה (קראון הייטס) ע"ה בנו של הרב חיים שמריהו גוראריה.
- בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב הערשל חיטריק בנו של הרב יהודה חיטריק.
- הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב מרדכי אשכנזי רבו של כפר חב"ד, המשפיע הרב חיים אשכנזי, הרב יוחנן גורארי' רבה של חולון ועוד.
ראו גם
- זכרונות מימי שבתו בתומכי תמימים ליובאוויטש, פורסמו בשנת תשי"ב בביטאון חב"ד.