אילת
אילת היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת תש"ט, נוסדה כישוב אזרחי בשנת תשי"ב והוכרזה כעיר בשנת תשי"ט. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת תש"ע מונה העיר 46,500 תושבים.
בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים, ובוודאי שלא היו עם הכשר למהדרין. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. מקווה אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.
בחודש חשוון תשע"ב אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" בהצטלבות שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'[1]
שלוחי הרבי לעיר
בשנת תשל"ו, ביחידות נדירה הביע הרבי את רצונו בפני הרב ישראל גליצנשטיין לשולחו לאילת. הרבי התייחס לשליחות זו כפריצת דרך למוסד השליחות בארץ הקודש והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש אלול בשנת תשל"ט, התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף הצליח לפעול להגעתו של הרב יוסף הכט לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.
הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה טהרת המשפחה. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד הנחת אבן הפינה שלח הרבי מברק מיוחד.
במקביל החלו להתקיים בעיר חוגים לנשים בנושא טהרת המשפחה.
שלוחי הרבי כיום
- הרב יוסף העכט - רב הראשי לאילת והמחוז, יו"ר מוסדות חב"ד בעיר
- הרב מענדי קליין - מנהל בית חב"ד אילת והמחוז.
- הרב יהודה טיכטל - מנהל המוסדות.
- הרב שמעון אייזנבך - רב שכונת שחמון בעיר.
- הרב לוי העכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
- הרב יחיאל קוצר - פעילות חב"ד במלונות.
- הרב ארז בנדטוביץ' - ראש ישיבת תומכי תמימים.
- הרב רפאל קורקוס - רב בית הכנסת 'חזון עובדיה'.
יחס נדיר מצד הרבי
במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.
בשנת תנש"א הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו”ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".
בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".
בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב”ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".
אביסל יידישקייט
אביסל יידישקייט (= קצת יהדות) הינו מדור שבועי אותו כתב הרב שמעון בן ציון אייזנבך בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות ובחסידות חב"ד. בחודש אדר תשנ"א נסע הרב אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור. הרבי הורה לכורכם בספר ולהפיצם. בכ' מנחם אב תשנ"ב הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.
חינוך חסידי באילת
ברבות השנים הצטרפו לפעילות בעיר גם הרב ברוך לבקיבקר והרב שמעון איינזבך, במטרה להרחיב את מעגל שיעורי התורה בעיר.
בשנת תש"נ נפתח המוסד החב”די הראשון בדמות גן ילדים.
לאחר פניה לאגף החינוך בעירייה, קיבלו מבנה עבור הגן. החינוך בגן שהצליח מעל המשוער, גרר לפתיחת גן נוסף.
פתיחת בית הספר היתה מתבקשת מאליה כהמשך לגני הילדים.
גורמים במינהל החינוך הדתי בעירייה התנגדו לפתיחת בית ספר חב”ד, מחשש לתחרות. העירייה צידדה בעמדת המינהל לחינוך הדתי בעיר שלא לפתוח את בית הספר. בפני הרב גליצנשטיין נערמו בעיות גדולות בדרך לקבלת רשיון להקמת בית הספר. לא היתה ברירה אלא לחשוב על כיוון של מוסד חינוך מוכר לא רשמי.
בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ולכן התארחו במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט היתה המורה לכתה א’, והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב’.
בשנת תשמ"ח קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב”ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב”ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים תשנ"ד. אז עברו הילדים ללמוד בבניין החדש שהיה מרווח יחסית.
מאז נוספה כל שנה כתה, ויחד עמה הגיע גם זוג חב”די חדש לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.
בשנת תשנ"ה, התפתחה קהילת חב"ד והחלה לשגשג באופן לא צפוי. המוסדות במקום החלו להתנהל ביד רמה על ידי מקורבי חב"ד בעלי תשובה נמרצים, וכן על ידי מתנדבים אשר למרות שלא זכו לקבל על כך הנחיה מהרבי נרתמו לפעול במלא עוזם.
יהדות תיירותית
משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.
את הפעילות באיזור בתי המלון, מארגנים הרב יחיאל קוצר והרב מאיר סמדג’ה. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים ע"י חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.
בקרב הקהילה הצרפתית והתיירים דוברי צרפתית פועל הרב מאיר סמדג’ה.
ישיבת חב"ד
| ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים אילת |
החל משנת תשס"ד פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה המנוהלת בהצלחה ע"י ראש הישיבה הרב ארז בנדטוביץ'. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.
קישורים חיצוניים
- לאתר ישיבת חב"ד אילת
- בית חב"ד אילת סקירה מתוך שבועון בית משיח
הערות שוליים
- ↑ עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד' - דיווח ב
