הרב אלימלך צוויבל
[[קובץ:|250px]]
חוזר, משפיע ומחנך
מיילך צוויבל
לידה י"ז אב תש"א
פטירה י"ט חשוון תשע"ז
מקום פעילות תומכי תמימים מוריסטון
רבותיו הרבי

הרב אלימלך צוויבל (י"ז אב תש"א, 1941 - י"ט חשון תשע"ז) היה משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, חבר בוועד הפועל של ועד רבני ליובאוויטש, וחבר הועד להפצת שיחות ומערכת מכון חסידות מבוארת. שימש בעברו כחוזר ומניח של תורת הרבי.

תולדות חיים

נולד לאביו ר' צבי יעקב צוויבל מחסידי בובוב בי"ז אב תש"א בתל אביב. למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן וזכה להימנות על תלמידי ה'קבוצה' הישראלית הראשונה שנסעה ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצרו של הרבי ב-770 בשנת תשכ"ב וקיבל יחד עם שאר חברי הקבוצה יחס מיוחד מהרבי.

בזמן לימודיו ב-770 נמנה על חברי הועד להפצת שיחות והיה מה'חוזרים' של תורת הרבי ומאוחר יותר הוא היה מגיה ה"לקוטי שיחות" קודם שנכנסו להגהה אצל הרבי.

כשהגיע לפרקו, הרבי היה מעורב בשידוך שלו ואף כתב[1] אודותו למדוברת, רעייתו מרת ליבא בת ר' שניאור זלמן בלסופסקי שהוא "אברך שתורתינו תורת חיים מדברת בשבחו - חסיד, ת"ח, ובעל מידות וכו'".

לאחר נישואיו בחורף תשכ"ה, החל לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים נווארק שלאחר מכן הפכה לישיבת תומכי תמימים מוריסטון, והשפעתו האישית על בחורים וידיעותיו הרחבות בחסידות הפכו אותו לדמות בלתי נפרדת מהנוף הישיבתי והוא שימש כמשפיע ראשי וכר"מ במשך למעלה מיובל שנים. במסגרת תפקידו בישיבה, היה הרוח החיה בהדפסת והפצת קבצי הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון שזכו לחביבות מיוחדת אצל הרבי[2].

במקביל לתפקידיו בישיבה, היה בין ראשי הרבנים החב"דיים בארצות הברית, והוא כיהן כחבר וועד הפועל של ועד רבני ליובאוויטש, וכן פעל במסגרת מכון חסידות מבוארת וכיהן כחבר צוות ההיגוי והעריכה.

נפטר בפתאומיות בגיל 75 בי"ט חשון תשע"ז.

משפחתו

  • בנו, הרב משה צוויבל - קראון הייטס
  • בנו, הרב יוסף יצחק צוויבל - קראון הייטס
  • בנו, הרב אברהם צוויבל - שליח הרבי במדינת אורוגאן
  • בנו, הרב מנחם מענדל צוויבל - שליח הרבי במדינת קאליפורניה
  • חתנו, הרב מיכאל גוראריה - שליח הרבי ומו"צ בעיר סידני אוסטרליה
  • חתנו, הרב בנציון אסטער - ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד
  • חתנו, הרב מנחם מענדל גולדברג - חבר הנהלת ישיבת תו"ת מאריסטאון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קובץ זיכרון לשלושים, ליקוט מענות קודש תשכ"ד-תשכ"ו.
  2. ראו סקירה נרחבת בגליון 'התמים': האור שבהערות, אב תשס"ד.