הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם ברוך פבזנר"
(ביטול גרסה 96998 של 75.119.210.78 (שיחה)) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}}הרה"ח ר' '''אברהם ברוך פבזנר''' למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש בכתר הרבנות רבות בשנים בעיר [[מינסק]]. | {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}}הרה"ח ר' '''אברהם ברוך פבזנר''' למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש בכתר הרבנות רבות בשנים בעיר [[מינסק]]. | ||
| − | + | ==בעיר מינסק== | |
| − | + | הרב פבזנר לא שלח ידו בשום מלאכה, וכל היום לא מש מאהלה של תורה והרביץ תורה ברבים. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את אלו השומרים משמרת הקודש ורבים מהם נתפשו במאסר, נפל גם הוא בתוכם, והחזיקו אותו במאסר תקופה ממושכת, לא הרבה, בכדי לאיים עליו שיעזוב עבודתו כרב הקהילה ואח"כ שחררוהו. כשיצא לחירות המשיך עבודתו כבראשונה. | |
| + | |||
| + | כאשר נודע לו ממקור נאמן אשר כלתה אליו הרעה מאת המלכות, ומתכננים עוד הפעם לקחתו למאסר, הוכרח להמלט משם והעתיק את מגוריו לעיר [[חרקוב]] אשר אז היתה עדיין שמורה ממקרים ופגעים רעים כאלו. | ||
==בעיר חרקוב== | ==בעיר חרקוב== | ||
גרסה מ־18:48, 31 בינואר 2011
ערך זה עוסק באברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ההרה"ח ר' אברהם ברוך פבזנר למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. שימש בכתר הרבנות רבות בשנים בעיר מינסק.
תוכן עניינים
בעיר מינסק
הרב פבזנר לא שלח ידו בשום מלאכה, וכל היום לא מש מאהלה של תורה והרביץ תורה ברבים. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את אלו השומרים משמרת הקודש ורבים מהם נתפשו במאסר, נפל גם הוא בתוכם, והחזיקו אותו במאסר תקופה ממושכת, לא הרבה, בכדי לאיים עליו שיעזוב עבודתו כרב הקהילה ואח"כ שחררוהו. כשיצא לחירות המשיך עבודתו כבראשונה.
כאשר נודע לו ממקור נאמן אשר כלתה אליו הרעה מאת המלכות, ומתכננים עוד הפעם לקחתו למאסר, הוכרח להמלט משם והעתיק את מגוריו לעיר חרקוב אשר אז היתה עדיין שמורה ממקרים ופגעים רעים כאלו.
בעיר חרקוב
גם כשבא לעיר חרקוב לא רצה למוש מאהלה של תורה, רק כדי לצאת ידי חובתו חובת העבודה המוטלת על כ"א, השיג ע"י מכיריו תעודת 'שומר ליל' באחת התעשיות, וכל אותם הימים ישב על התורה והעבודה והרביץ תורה ברבים, תמידין כסדרן שחרית וערבית לימד בפני עשרות רבות בעלי בתים אשר באו לשמוע לקח מפיו, בשחרית קודם התפלה היה שיעור קבוע ללימוד 'דא״ח' ושו״ע של אדמו״ר הזקן, אחרי התפלה היה מלמד פרק משניות. את המשניות היה אומר אחד מזקני הבע״ב ר׳ משה דובער ע"ה, אשר הי׳ מוחזק בזה משנים רבות.
בערבית היה שיעור קבוע ללימוד גמרא, וגם פרק תניא בין מנתה למעריב. אל לימוד התניא היו מתאספים לשמוע בל הבאים לביהכ״נ להתפלל, מפני שהרב פבזנר היה מסביר בטוב טעם ובשפה ברורה "זייער געשמאק און פארשטאנדיק פאר אלעמען". פעולותיו בענין זה היו גדולות לאין שיעור טובות ומועילות לרבים, הודות חלקת פיו ולשונו הטהור, ודבריו היוצאים מהלב אשר נכנסו בלב השומעים המשיך הרבה מהבע״ב הפשוטים והרחוקים לקרבם לעבודת ה׳ ותורתו.
מאסרו ופטירתו
בתשרי תרצ"ט הגיע לעיר 'חרקוב' 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרה"ח ר' מאיר גורקוב, הרב פבזנר והרה"ח ר' נחום יצחק פינסון. במוצאי שושן פורים נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.
לאחר פטירתו התגלה גלוייה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.
לקריאה נוספת
המשפיע שלא חזר' קורות חייו של הרב פבזנר בעריכת שניאור זלמן ברגר (פרק מהספר בשבועון בית משיח 
)
