12,643
עריכות
השלמת עריכה. למעשה מפורט כאן רוב מה שידוע לנו עלי'.
(השלמת עריכה. למעשה מפורט כאן רוב מה שידוע לנו עלי'.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרבנית דבורה לאה''' הייתה בתו של ר' [[שניאור זלמן פוזנר]] ואחותו של ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך]], אבי [[אדמו"ר הזקן]]. | '''הרבנית דבורה לאה''' הייתה בתו של ר' [[שניאור זלמן פוזנר]] ואחותו של ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ישראל ברוך]], אבי [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
{{ציטוט|תוכן=היא היתה אשה מיוחדת במינה, צדקנית גדולה ומלומדת גדולה.. התנהגותה הייתה בהתאם למידות המפוארות שמנו חכמינו.. עוד בהיותה ילדה כבת שבע-שמונה התגלתה בטוב ליבה ובאהבתה לזולת.. כשהייתה בת עשר שנים כבר ניהלה את הבית כעקרת הבית לכל דבר... הצליחה בכוחות עצמה ללמוד את כל ה[[תנ"ך]].|מקור=[[ספר הזכרונות]] פרק פ'|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=היא היתה אשה מיוחדת במינה, צדקנית גדולה ומלומדת גדולה.. התנהגותה הייתה בהתאם למידות המפוארות שמנו חכמינו.. עוד בהיותה ילדה כבת שבע-שמונה התגלתה בטוב ליבה ובאהבתה לזולת.. כשהייתה בת עשר שנים כבר ניהלה את הבית כעקרת הבית לכל דבר... הצליחה בכוחות עצמה ללמוד את כל ה[[תנ"ך]].|מקור=[[ספר הזכרונות]] פרק פ'|מרכאות=כן}} | ||
אביה התנגד ללימוד [[תורה]] עם [[בת|בנות]], אמנם אמה, רחל, הייתה בתו של ר' [[ברוך בטלן]], מחבורת הנסתרים, והייתה בעצמה מלומדת גדולה; בעקבות בקשה המלווה ב[[בכיה]], נעתרה רחל והסכימה ללמד את דבורה לאה [[תורה]]. אמה גם סיפרה לה על חבורת הנסתרים ועל בעלי השם, וביחוד על ר' [[יואל בעל שם]]{{הערה|מסיפורים אלו נבנה לאחר מכן ס' הזכרונות.}}. | אביה התנגד ללימוד [[תורה]] עם [[בת|בנות]], אמנם אמה, רחל, הייתה בתו של ר' [[ברוך בטלן]], מחבורת הנסתרים, והייתה בעצמה מלומדת גדולה; בעקבות בקשה המלווה ב[[בכיה]], נעתרה רחל והסכימה ללמד את דבורה לאה [[תורה]]. אמה גם סיפרה לה על חבורת הנסתרים ועל בעלי השם, וביחוד על ר' [[יואל בעל שם]]{{הערה|מסיפורים אלו נבנה לאחר מכן ס' הזכרונות.}}. סיפורים אלו נרשמו על-ידה בסדר ובבהירות. | ||
במשך הזמן הפכה דבורה לאה לידענית עצומה בנ"ך, בדקדוק, ב[[רמב"ם]] ובייחוד ב[[הלכה]]. כאשר נודע הדבר לאבי', להפתעתה הוא לא התנגד, והדבר הסב לו קורת רוח{{הערה|סה"ז - לה"ק, ח"ב, עמ' 149}}. | במשך הזמן הפכה דבורה לאה לידענית עצומה בנ"ך, בדקדוק, ב[[גמרא]] וב[[רמב"ם]] ובייחוד ב[[הלכה]]. כאשר נודע הדבר לאבי', להפתעתה הוא לא התנגד, והדבר הסב לו קורת רוח{{הערה|סה"ז - לה"ק, ח"ב, עמ' 149}}. למעשה הייתה דבורה לאה [[למדן|למדנית]]{{הערה|כך קרא לה [[אדמו"ר הזקן]] - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ד]] עמ' 65.}]. | ||
בהיותה כבת שש-עשרה נפטרה אימה, ולאחר זמן קצר נפטר אביה. סבה, ר' [[משה מפוזנא]] ביקש להביאה אליו, אך למעשה היא גודלה בידי דודה קדיש ודודתה פריידא ב[[וויטבסק]]. | בהיותה כבת שש-עשרה נפטרה אימה, ולאחר זמן קצר נפטר אביה. סבה, ר' [[משה מפוזנא]] ביקש להביאה אליו, אך למעשה היא גודלה בידי דודה קדיש ודודתה פריידא ב[[וויטבסק]]. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
ה'תנאים' שלהם נתקיימו בבית העלמין של וויטבסק, ליד קבר הוריה. תנאי הנישואים היו: | ה'תנאים' שלהם נתקיימו בבית העלמין של וויטבסק, ליד קבר הוריה. תנאי הנישואים היו: | ||
{{ציטוט|תוכן=א. שר׳ יוסף יצחק יקבע לאחר הנישואין שיעור תורה עם דבורה לאה פעמיים־שלש בשבוע. | {{ציטוט|תוכן=א. שר׳ יוסף יצחק יקבע לאחר הנישואין שיעור תורה עם דבורה לאה פעמיים־שלש בשבוע. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
ח. שאם יוולדו להם בנות ילמדו אותם תורה. | ח. שאם יוולדו להם בנות ילמדו אותם תורה. | ||
ט. שמעשר מהכנסותיהם ינתן לצדקה|מקור=ע"פ ספר הזכרונות|מרכאות=כן}}. | ט. שמעשר מהכנסותיהם ינתן לצדקה.|מקור=ע"פ ספר הזכרונות|מרכאות=כן}}. | ||
בין השידוכין לנישואין שמעה דבורה לאה שיעור פרטי קבוע ב[[תורת החסידות]] מפי ר' מלכיאל, מורו של ר' יוסף יצחק. | |||
לאחר הנישואים מונה יוסף יצחק לראש ישיבה בוויטבסק. | |||
דבורה לאה הייתה זו ששידכה את אחיה ברוך עם רעייתו [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]], בת ר' [[אברהם (סב אדמו"ר הזקן)|אברהם]] הגנן. לפני הנישואים לימדה את רבקה מידי יום שיעור ב[[הלכה]], ב[[חסידות]] וכיוצא-בזה. | |||
דבורה לאה המשיכה להתגורר בוויטבסק עד פטירתה. | |||
על שמה נקראה [[הרבנית דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
==מקור== | ==מקור== | ||
*[[ספר הזכרונות]] | *סיפור חייה של דבורה לאה פורט בהרחבה ב[[ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]] | ||