ישיבת צמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]], אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. | '''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או תרפ"א{{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]] . | ||
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. | |||
עליה כותב אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח).}}: | |||
:::''לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]].. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד דא"ח בכ"י בביהכנ"ס בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת. | |||
מטרת יסודה - מלוי רצון קדשו של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נבג"מ זיע"א, לשקוד במדה יתירה ומיוחדת לעזרת בני התורה של הכולל, ולקשרם ללמודי [[דא"ח]] בקביעות. למטרה עיקרית זו נוספה גם מגמה שניה למלא את החובה כלפי נדיבי הכולל, ולקבוע מקום מיוחד לקיום זכויותיהם הרוחניות. | לפי פרוטוקול שנכתב אל אדמו"ר הריי"צ, ''"מטרת יסודה - מלוי רצון קדשו של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נבג"מ זיע"א, לשקוד במדה יתירה ומיוחדת לעזרת בני התורה של הכולל, ולקשרם ללמודי [[דא"ח]] בקביעות. למטרה עיקרית זו נוספה גם מגמה שניה למלא את החובה כלפי נדיבי הכולל, ולקבוע מקום מיוחד לקיום זכויותיהם הרוחניות. תכנית הישיבה - לרכז בישיבה אברכים ת"ח מבני כוללנו, רק אלה שתורתם אומנתם והלומדים בהישיבות השונות שבירושלים, אלה יבואו מדי יום ביומו לשתי שעות בישיבת צמח צדק, ויקבעו את למודם כך: שעה אחת ומחצה לדא"ח, ומחצית השעה שעור במשנה וכו' לעי"נ נדיבי הכולל הנעדרים." | ||
באותו פרוטוקול יש רשימת 22 תלמידיה וסכום קבלת כל אחד מהם. תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בביהכנ"ס "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות. | |||
התענינות ועזרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע לישיבה הזאת היתה מרובה. באגרות מרובות כותב ע"ד הישיבה הזאת באגרותיו {{הערת שוליים|ראה במפתח הכללי שבאג"ק שלו חי"ב ע' שסד.}}. בג' מנ"א תרח"צ כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע {{הערת שוליים|אג"ק שלו ח"ד אגרת א'מז.}} : | |||
התענינות ועזרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע לישיבה הזאת היתה מרובה. | |||
באגרות מרובות כותב ע"ד הישיבה הזאת באגרותיו | |||
אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה ובדא"ח כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו. | אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה ובדא"ח כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו. | ||
גרסה מ־02:12, 12 באוגוסט 2010
ישיבת צמח צדק נפתחה בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנת תר"פ או תרפ"א[1], אז התחילו מגורשי ארץ הקודש לחזור לביתם. בני חברון לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר בירושלים .
רבי מנחם מענדל נאה, יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות.
עליה כותב אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ[2]:
לפי פרוטוקול שנכתב אל אדמו"ר הריי"צ, "מטרת יסודה - מלוי רצון קדשו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ זיע"א, לשקוד במדה יתירה ומיוחדת לעזרת בני התורה של הכולל, ולקשרם ללמודי דא"ח בקביעות. למטרה עיקרית זו נוספה גם מגמה שניה למלא את החובה כלפי נדיבי הכולל, ולקבוע מקום מיוחד לקיום זכויותיהם הרוחניות. תכנית הישיבה - לרכז בישיבה אברכים ת"ח מבני כוללנו, רק אלה שתורתם אומנתם והלומדים בהישיבות השונות שבירושלים, אלה יבואו מדי יום ביומו לשתי שעות בישיבת צמח צדק, ויקבעו את למודם כך: שעה אחת ומחצה לדא"ח, ומחצית השעה שעור במשנה וכו' לעי"נ נדיבי הכולל הנעדרים."
באותו פרוטוקול יש רשימת 22 תלמידיה וסכום קבלת כל אחד מהם. תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בביהכנ"ס "בית מנחם" דא"ח ומשניות.
התענינות ועזרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע לישיבה הזאת היתה מרובה. באגרות מרובות כותב ע"ד הישיבה הזאת באגרותיו [3]. בג' מנ"א תרח"צ כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע [4] :
אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה ובדא"ח כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו.
ובי"א אייר תש"א כותב אל בני הישיבה הזאת (שם ח"ה אגרת א'תמב): אתענין לדעת מה הם הלימודים הקבועים בלימוד דא"ח בימות החול ובש"ק, ובטח הם מקבלים את המאמרים הנאמרים פה ונכון שילמדום. וכל אחד ואחד מבני ישיבת צמח-צדק צריך לעשות סביבה של התעוררות לקבוע עתים לתורה, והשי"ת ישמור אותם ואת ב"ב יחיו בתוככי אנ"ש וכאחב"י שי' מכל צו"צ נו"מ [צרה וצוקה נגע ומחלה] וישפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בפרנסה טובה בגשמיות וברוחניות.
המשפיע ר' ניסן הורביץ השיב על השאלות האלו, ובי"ז אלול כותב לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (שם אגרת א'תקל):
במענה על מכתבו המפורט מכ"ב סיון שקבלתיו ימים אלו, על אדות לימוד דא"ח של הלומדים בישיבת צמח צדק יצ"ו, נהניתי במאד מזה והשי"ת יעזר להם ויצליחו בלימודם שיפעול בעבודה שבלב זו תפלה.
ובהמשך לזה גם שם ח"ו אגרת א'תקעה. ושוב כותב אליו ואל התלמידים בער"ה תש"ד - שם ח"ז אגרות ב'קנ, ב'קנא.