חנוך העניך שיק

הרב חנוך הניך שיק (ז' באייר ה'תפ"ג – ח' באייר ה'תקס"ט) היה אביו של חסיד המפורסם ר' פנחס רייזעס רב ומורה צדק בברלין, פרוז'ני ובשקלוב, ואחד מחשובי רבני ליטא ונתן הסכמתו על הלכות תלמיד תורה של אדמו"ר הזקן ולבסוף ימיו התקרב לאדמו"ר הזקן.

תולדות חיים

נולד לאביו הרב שמואל ולאמו ניסל (שהייתה מצאצאי רבי יום-טוב ליפמן הלר), ביום ז' באייר שנת ה'תפ"ג.

בהיותו כבן חמש זכה לברכה מיוחדת מקרוב משפחתו, רבי לייב מסלוצק ממינסק, שיחיה לאורך ימים.

ככל הנראה התייתם בצעירותו והתגדל בבית הרב זאב וולף, רבה של לחוביצ'ה באורחות חייו נהג שלא לאכול בשר.

נשא לאישה את מינדל, בתו של רבי שלמה זלמן ריבלין משקלוב, ממשפחת ריבלין הידועה. לאחר פטירתה ביום י"א באדר ב' תקנ"א, נישא בשנית לאמו של הרב מאורשא, ר' יעקב בן ר' יצחק אייזיק ליפשיץ.

התקבל לשמש כדיין ומורה צדק בקהילת ברלין, תפקיד בו כיהן לכל הפחות עד שנת תקל"א.

כיהן גם ברבנות בעיר פרוז'ני, ומשם עבר לכהן ברבנות כאב"ד בעיר שקלוב.

רבו מרבני דורו פנו אליו בבקשה להסכמה לספריהם, ובהם אדמו"ר הזקן, וכן העניק הסכמות לכמה מספריו של הגר"א.

בסוף ימיו, בערך בשנת תקס"ה, עבר להתגורר בעיר קרוהלה, הסמוכה לשקלוב, שם חי עד לפטירתו.

קשוריו עם חב"ד

באותה תקופה שכיהן כאב"ד בשקלוב, נחשבה שקלוב למעוז ההתנגדות לתנועת החסידות. ביום י' בטבת תקמ"ז פורסם שם חרם פומבי נגד תנועת החסידות, ובפרט נגד מנהיגה הבולט באותה עת, אדמו"ר הזקן. הרב שיק היה חתום בהחרם, אך לימים השלים עמו, והיה לאחד המתווכים בין המתנגדים לחסידים.

נתן הסכמתו להלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן שנדפס בשקלוב בתקנ"ד.

בנו, רבי פנחס, הצטרף לעדת החסידים והיה מתלמידים המובהקים של אדמו"ר הזקן. וכן גיסו ר' אליהו ריבלין נהפך להיות מחסידי אדמו"ר הזקן יחד עם הרבה בני משפחה של משפחת אשתו.

לסוף ימיו הרבה בשבח על אדמו"ר הזקן, והיה מקרב - והורה שלא לרחק - את אלא מבני שקלוב שהפכו להיות חסידים, ואם לא זקנותו וחלישותו, היה נוסע גם הוא בעצמו לאדמו"ר הזקן.

פטירתו

בחודש ניסן שנת תקס"ט לקה הרב שיק בחוליו, ונפטר בקרוהלה ביום ראשון, ח' באייר תקס"ט, בגיל 86.

נספד על ידי נכדו חורגו רבי יהודה ליב בן הרב יעקב ליפשיץ, ונדפס בספר "אבל כרמים", אשר יצא לאור בשקלוב ביום, י"ז באב תקס"ט.

משפחתו

• בנו, רבי יום טוב ליפמן, אב"ד וואַשילישאָק ופרוז'ני (נפטר בשנת ה'תקס"ז).
  • סבו של רבי אליהו שיק.
• בנו, רבי פנחס, הנקרא רבי פנחס רייזעס.
• בנו, רבי משה (נפטר בשנת ה'תקס"ה).
• בנו, רבי שמואל.
• בנו, רבי יצחק אייזיק.
  • סבו של מהר"ם שיק ורבי דוד שיק בעל "אמרי דוד" ושל שלמה צבי שיק.
• בתו, דרייזע.
  • נכדיה, רבי אברהם שיק, בעל "אשד הנחלים", ורבי שלמה זלמן שיק, בעל "אבן שלמה".