אלתר אשר ריבלין – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־13:57, 7 באפריל 2026

אלתר אשר אנשיל ריבלין-דאראגאוו (כ"ט באלול תר"כ, 1860 - כ"ד בחשון תרצ"א, 14 בנובמבר 1930) סוחר ובנקאי חברוני נודע, חסיד חב"ד, מבני משפחת ריבלין הח"בדית בחברון, עסקן ונציג היהודים במועצת עירית חברון, שד"ר מטעם הוועד הכללי "כנסת ישראל", נשיא לשכת ירושלים של בני ברית, חבר "ועדת המכולת"^[1].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ט באלול ערב ראש השנה תרכ"א, 1860 בנוברדוק שברוסיה לרב אברהם דב דאראגאוו משפחה שנמנית עם חסידי חב"ד, ולבשי (בתיה) דרייזה^[2].

בילדותו שנת תרכ"ג עלה ארצה עם הוריו והתיישבו תחילה בטבריה ואחר כך בין חסידי חב"ד בחברון. למד תורה וחסידות והצטיין מגיל צעיר בשתיהן, נודע כל ימיו כבעל-זיכרון נפלא, שידע גם את הפיוטים ואת ספר הזוהר בעל-פה.

כמה שנים לאחר עלייתו לארץ ישראל התחתן בחברון עם חאשה ליפשה^[3] בתו של ר' דוד צבי בן ר' אליהו יוסף ריבלין. מאז שינה שמו לריבלין^[4].

נפטר בירושלים, כ"ד בחשון תרצ"א (14 בנובמבר 1930).

סוחר ואיש כלכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהמשך הקים ביחד בשותפות עם אליעזר קלונסקי את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה במסחר אריח, בשיווק אקספורט אימפורט לצמר, וצימוקים ושעורה לתעשיית בירה.

בהמשך הקים ריבלין עם קלונסקי את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. שאיפתו הייתה ליסד בנק עברי בארץ לשם פיתוח בכל ענפי כלכלתה באונם ובהונם של יהודים. לאחר שקולונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק".

שליחותו כשד"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שימש כשד"ר כשביקר באנגליה בענייני שליחות, פנה בעניין זה בהצעות אל זלמן דוד ליבונטין שהחל לפעול בלונדון בארגונו ובניהולו של "אוצר התיישבות היהודים^[5] והחליף מכתבים עם ליבונטין בנוגע להצעות פרטיות. אחר כך, כשנוסד בנק אפ"ק בירושלים, הזמינוֹ ליבונטין טלגרפית ומינהו לגזבר בבנק, ובמשרה זו עבד 18 שנה והיה פעיל בכל ענייני ההנהלה.

עסק גם בפעילות ציבורית. בתרנ"ב יזם יחד עם אברהם סולומיאק, יצחק נחום לוי, ועוד, את אגודת "בני ישראל" והיה נשיאה לשם איחוד היהודים בני העדות השונות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

צאצאיו: אליהו יוסף (באנגליה).
מרים גולדה (אשת יהודה מרדכי אזולאי).
בתיה (אשת ד"ר שלמה שור).
ססיל (אשת ד"ר יוסף שם-טוב (וטרינר)).
הדסה.
אברהם בר.
אלישבע (אשת חיים לוי, גזבר ראשי באפ"ק בירושלים).
דוד.
פנינה.

הערות שוליים

^ היא הועדה לחלוקת מצרכי המזון ששלחו אמריקה לעזרת הישוב באניה "וולקאן"
^ בת ר' משה דרייזה.
^ נפטרה כ"ח בחשוון תרפ"ד ("חברון שלנו" עמ' 78).
^ מגנזי ירושלים, חוברת ט"ו.
^ באותו ביקור עסק גם בדברי תורה וחכמה והעתיק בשביל הרא"מ לונץ את כתבי-היד העתיקים של תלמוד ירשלמי ממסכת פאה עד ביכורים ומסכת שקלים שהיו במוזיאון, הוצאת הירושלמי שלונץ החל בה בתרס"ז, ועוד כתבי-יד שונים בה"גניזה" הקאהירית, שהיו אז באוצר-ספרים פרטיים של החכם אלקנה אדלר בלונדון

[1] היא הועדה לחלוקת מצרכי המזון ששלחו אמריקה לעזרת הישוב באניה "וולקאן"

[2] בת ר' משה דרייזה.

[3] נפטרה כ"ח בחשוון תרפ"ד ("חברון שלנו" עמ' 78).

[4] מגנזי ירושלים, חוברת ט"ו.

[5] באותו ביקור עסק גם בדברי תורה וחכמה והעתיק בשביל הרא"מ לונץ את כתבי-היד העתיקים של תלמוד ירשלמי ממסכת פאה עד ביכורים ומסכת שקלים שהיו במוזיאון, הוצאת הירושלמי שלונץ החל בה בתרס"ז, ועוד כתבי-יד שונים בה"גניזה" הקאהירית, שהיו אז באוצר-ספרים פרטיים של החכם אלקנה אדלר בלונדון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בילדותו שנת [[תרכ"ג]] עלה ארצה עם הוריו והתיישבו תחילה ב[[טבריה]] ואחר כך בין חסידי חב"ד ב[[חברון]]. למד תורה וחסידות והצטיין מגיל צעיר בשתיהן, נודע כל ימיו כבעל-זיכרון נפלא, שידע גם את הפיוטים ואת [[ספר הזוהר]] בעל-פה.
-כמה שנים לאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]] התחתן בחברון עם חאשה ליפשה<ref>נפטרה [[כ"ח בחשוון|כ"ח חשון]] [[תרפ"ד]] ("חברון שלנו" עמ' 78).</ref> בתו של ר' דוד צבי בן ר' [[אליהו יוסף ריבלין]]. מאז שינה שמו לריבלין<ref>מגנזי ירושלים, [https://hebrewbooks.org/36801 חוברת ט"ו].</ref>.
+כמה שנים לאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]] התחתן בחברון עם חאשה ליפשה{{הערה|נפטרה [[כ"ח בחשוון]] [[תרפ"ד]] ("חברון שלנו" עמ' 78).}} בתו של ר' דוד צבי בן ר' [[אליהו יוסף ריבלין]]. מאז שינה שמו לריבלין{{הערה|מגנזי ירושלים, [https://hebrewbooks.org/36801 חוברת ט"ו].}}.
+נפטר ב[[ירושלים]], [[כ"ד בחשון]] [[תרצ"א]] (14 בנובמבר 1930).
 ==סוחר ואיש כלכלה==
@@ שורה 19: / שורה 21: @@
 עסק גם בפעילות ציבורית. בתרנ"ב יזם יחד עם אברהם סולומיאק, יצחק נחום לוי, ועוד, את אגודת "בני ישראל" והיה נשיאה לשם איחוד היהודים בני העדות השונות.
-==חיים אישיים==
+==משפחתו==
-נשא לאשה את חאשה ליפשה ריבלין{{הערה|בת ר' דוד צבי ריבלין מחברון, מגדולי הסוחרים בארץ, בן הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין, הראשון מהענף החב"די של גזע ריבלין שעלו ארצה והשתקע בחברון הקרוי על שמו של סבו ר' אליהו פלאטקעס ריבלין, שהצטרף לתנועת החסידות (למורת-רוח אחיו ר' בנימין ריבלין משקלוב, שהיה מאדוקי ה"פרושים"), ובנו הרב הלל ריבלין היה מראשי עלית "חזון ציון" בפרוס ראש שנת תק"ע (ומאבות הישוב האשכנזי-הפרושי בירושלים) ואשתו ראשה (נכדת הגאון ר' שמעון מנשה, רבה של חברון)}} ושינה את שם משפחתו מדורגוב לשם-המשפחה של חותנו: ריבלין.
 *צאצאיו: אליהו יוסף (באנגליה).
 *מרים גולדה (אשת יהודה מרדכי אזולאי).
@@ שורה 30: / שורה 31: @@
 *דוד.
 *פנינה.
-==פטירתו==
-נפטר ב[[ירושלים]], [[כ"ד בחשון]] [[תרצ"א]] (14 בנובמבר 1930).
 {{הערות שוליים}}