שמעון שמרלינג – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־01:44, 15 במרץ 2026

הרב שמעון שמרלינג היה ממייסדי היישוב החב"די בחברון והשד"ר הראשון שלה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרב חיים שמרלינג בשקלוב לפני שנת תק"מ. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס"ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת תקע"ט, ובהמשך נשלח כשד"ר מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.

בחודש תשרי תקע"ח שלחו אדמו"ר האמצעי לייסד את היישוב החב"די בחברון. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את חתונתם ולנסוע יחד איתם לארץ ישראל.

לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' לייב בעל היסורים. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים תקפ"א-תקפ"ג כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ברוסיה שהחלה בשנת תקפ"ז גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם בירושלים.

שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר אדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מחיבוט הקבר. אדמו"ר האמצעי עצמו קנה את בית הכנסת אברהם אבינו.

נפטר בין השנים תקצ"ד-תקצ"ט.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו

משה - התחתן עם חנה דבורה, נולד לערך בשנת תקס"ז^[1]. בחורף תר"ג היה מהמורשים ללכת לירושלים לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ תקצ"ט - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים תר"ט-תרט"ו.

נכדיו

יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת תקפ"א^[2] בסמוך לעלייתם של הוריו לארץ ישראל. בשנת תקצ"ט כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת תקע"ז^[3] או תק"פ^[4]. נפטר בב' אלול תרנ"ה בירושלים^[5].
חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת תקפ"ד. בשנת תרכ"ו עבר לגור ביפו ויסד שם את היישוב החב"די. נפטר ביפו בכ' אדר ראשון תרנ"ד ונקבר בירושלים^[6].

הערות שוליים

^ על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32
^ לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים
^ מפקד תרל"ה
^ מפקד תרט"ו
^ אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75.
^ ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.

[1] על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32

[2] לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים

[3] מפקד תרל"ה

[4] מפקד תרט"ו

[5] אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75.

[6] ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{שכתוב}}
+{{אין תמונה|איש}}
-{{אין תמונה}}
+הרב '''שמעון שמרלינג''' היה ממייסדי [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה.
-הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה.
 ==תולדות חיים==
-הרב שמעון נולד לרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] לפני שנת [[תק"מ]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס"ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת [[תקע"ט]], ובהמשך נשלח כ[[שד"ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.
+נולד לרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] לפני שנת [[תק"מ]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס"ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת [[תקע"ט]], ובהמשך נשלח כ[[שד"ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.
 ב[[חודש תשרי]] [[תקע"ח]] שלחו [[אדמו"ר האמצעי]] לייסד את [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]]. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את [[חתונה|חתונתם]] ולנסוע יחד איתם ל[[ארץ ישראל]].
@@ שורה 10: / שורה 9: @@
 לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' [[לייב בעל היסורים]]. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים [[תקפ"א]]-[[תקפ"ג]] כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ב[[רוסיה]] שהחלה בשנת [[תקפ"ז]] גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם ב[[ירושלים]].
-שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מ[[חיבוט הקבר]]. [[אדמו"ר האמצעי]] עצמו קנה את [[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון|בית הכנסת אברהם אבינו]].
+שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר [[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מ[[חיבוט הקבר]]. אדמו"ר האמצעי עצמו קנה את [[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון|בית הכנסת אברהם אבינו]].
-הרב שמעון נפטר בין השנים [[תקצ"ד]]-[[תקצ"ט]]
+נפטר בין השנים [[תקצ"ד]]-[[תקצ"ט]].
 == משפחתו ==
 ;בניו
-* משה - נשוי עםמרת חנה דבורה, נולד לערך בשנת [[תקס"ז]]{{הערה|על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32}}. בחורף [[תר"ג]] היה מהמורשים ללכת ל[[ירושלים]] לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ [[תקצ"ט]] - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים [[תר"ט]]-[[תרט"ו]].
+* משה - התחתן עם חנה דבורה, נולד לערך בשנת [[תקס"ז]]{{הערה|על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32}}. בחורף [[תר"ג]] היה מהמורשים ללכת ל[[ירושלים]] לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ [[תקצ"ט]] - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים [[תר"ט]]-[[תרט"ו]].
 ;נכדיו
-* יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת [[תקפ"א]]{{הערה|לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים}} בסמוך לעלייתם של הוריו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תקצ"ט]] כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|מפקד תרל"ה}} או [[תק"פ]]{{הערה|מפקד תרט"ו}}. נפטר ב[[ב' אלול]] [[תרנ"ה]] בירושלים.{{הערה|אבני זכרון חי"ב. [[תולדות משפחת הרב מלאדי]] ע' 75.}}
+* יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת [[תקפ"א]]{{הערה|לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים}} בסמוך לעלייתם של הוריו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תקצ"ט]] כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|מפקד תרל"ה}} או [[תק"פ]]{{הערה|מפקד תרט"ו}}. נפטר ב[[ב' אלול]] [[תרנ"ה]] בירושלים{{הערה|אבני זכרון חי"ב. [[תולדות משפחת הרב מלאדי]] ע' 75.}}.
-* חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת [[תקפ"ד]]. בשנת [[תרכ"ו]] עבר לגור ב[[יפו]] ויסד שם את היישוב החב"די. נפטר ביפו ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תרנ"ד]] ונקבר בירושלים.{{הערה|ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.}}
+* חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת [[תקפ"ד]]. בשנת [[תרכ"ו]] עבר לגור ב[[יפו]] ויסד שם את היישוב החב"די. נפטר ביפו ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תרנ"ד]] ונקבר בירושלים{{הערה|ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.}}.
 {{הערות שוליים}}