לדלג לתוכן

גדליה וילנסקי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 2: שורה 2:


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד בפוצ'פ לאביו ר' מנחם אברהם<ref>כך בבול שחתם בסוף מכתבו אל הרב [[ישראל ג'ייקובסון|ישראל דזייקאבסאן]], נדפס ב[[זכרון לבני ישראל]], עמ' סז, הע' קכא: 'הרב גדלי' בר' מנחם אברהם ווילענסקי', וכן הוא בחתימתו (נדפס ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' לה). במקומות אחרים נאמר שמו: 'אברהם נחום'.</ref> שהיה [[שוחט|שו"ב]] בעיירה, ולאמו מרת ביילא.
נולד בפוצ'פ לאביו ר' מנחם אברהם<ref>כך בבול שחתם בסוף מכתבו אל הרב [[ישראל ג'ייקובסון|ישראל דזייקאבסאן]], נדפס ב[[זכרון לבני ישראל]], עמ' סז, הע' קכא: 'הרב גדלי' בר' מנחם אברהם ווילענסקי', וכן הוא בחתימתו (נדפס ב[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] עמ' לה). במקומות אחרים (לדוגמא מצבתו של בנו ר' [[געטשע וילנסקי|געצל]]) נאמר שמו: 'אברהם נחום'.</ref> שהיה [[שוחט|שו"ב]] בעיירה, ולאמו מרת ביילא.


למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ז]]<ref>מרחב - ב, שם. וראה [[כרם חב"ד (בטאון)|כרם חב"ד]] גליון 3 עמ' 273.</ref> והיה ידוע כ"[[עובד]]" גדול<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 86. שם עמ' 266.</ref>. שם עשה ה[[שידוך]] של ר' [[אברהם ברוך פבזנר]] בשנת [[תרע"ה]]<ref>"המשפיע שלא חזר" עמ' 24.</ref>. היה חברו של ר' [[אריה לייב שיינין|לייב שיינין]]<ref>ראה [[בטאון חב"ד]] גליון 22 עמ' 15.</ref>.
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ז]]<ref>מרחב - ב, שם. וראה [[כרם חב"ד (בטאון)|כרם חב"ד]] גליון 3 עמ' 273.</ref> והיה ידוע כ"[[עובד]]" גדול<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 86. שם עמ' 266.</ref>. שם עשה ה[[שידוך]] של ר' [[אברהם ברוך פבזנר]] בשנת [[תרע"ה]]<ref>"המשפיע שלא חזר" עמ' 24.</ref>. היה חברו של ר' [[אריה לייב שיינין|לייב שיינין]]<ref>ראה [[בטאון חב"ד]] גליון 22 עמ' 15.</ref>.

גרסה אחרונה מ־17:29, 2 במרץ 2026

הרב גדליה וילנסקי (כונה גדליה פאטשעפער; תרנ"ד[1] - קיץ תש"א) היה רב בעיר דולהינוב שבמחוז ווילנא.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בפוצ'פ לאביו ר' מנחם אברהם[2] שהיה שו"ב בעיירה, ולאמו מרת ביילא.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עד שנת תרע"ז[3] והיה ידוע כ"עובד" גדול[4]. שם עשה השידוך של ר' אברהם ברוך פבזנר בשנת תרע"ה[5]. היה חברו של ר' לייב שיינין[6].

נשא את מרת מטלה בת ר' משה ומרת חיענא שימונוביץ' מזמבין.

נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לכהן כמו"צ בעיר דולהינוב, שם מילא את מקומו ברבנות של ר' יהודה לייב וואלף שנפטר בי"ג אדר א' תרע"ח[7]. כיהן שם ברבנות עד יומו האחרון.

השתתף בחתונת הרבי[8].

בחתונת בתו של אדמו"ר הריי"צ הרבנית שיינא עם הרב מנחם מענדל הורנשטיין, היה עד על הכתובה ביחד עם ר' לייב שיינין[9].

בל' סיוון תש"א[10] נכבשה העיירה על ידי הנאצים ובקיץ אותה שנה[11] נהרגו על קידוש השם 22 יהודים ובתוכם המו"ץ[12] - הרב וילנסקי ומשפחתו, הי"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קווים לתולדות הרה"ת ר' גדלי' פאטשעפער הי"ד, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמ"א עמ' 73 ואילך. השלמות ותיקונים, גליון א'רנ"ה עמ' 94 ואילך.

הערות שוליים

  1. ^ מרחב - ב, ע' 126. לפי עדות אחיינו (בן אחיה של אשתו) באתר יד ושם, נולד בשנת 1894.
  2. ^ כך בבול שחתם בסוף מכתבו אל הרב ישראל דזייקאבסאן, נדפס בזכרון לבני ישראל, עמ' סז, הע' קכא: 'הרב גדלי' בר' מנחם אברהם ווילענסקי', וכן הוא בחתימתו (נדפס בתולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא עמ' לה). במקומות אחרים (לדוגמא מצבתו של בנו ר' געצל) נאמר שמו: 'אברהם נחום'.
  3. ^ מרחב - ב, שם. וראה כרם חב"ד גליון 3 עמ' 273.
  4. ^ ליובאוויטש וחייליה עמ' 86. שם עמ' 266.
  5. ^ "המשפיע שלא חזר" עמ' 24.
  6. ^ ראה בטאון חב"ד גליון 22 עמ' 15.
  7. ^ "עד נאמן" עמ' 10.
  8. ^ בית משיח גליון 674 עמ' 29.
  9. ^ רשימת היומן עמ' נ (חוברת נז עמ' 9). עם פענוחים - שם עמ' רלט (שם עמ' 19-20).
  10. ^ 25/06/1941
  11. ^ 08/1941
  12. ^ "אש תמיד – יזכור לדולהינוב" עמ' 73.