מ החלפת טקסט – "ב770" ב־"ב-770"
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|חסר תוכן מהותי ויש לערוך את התוכן הקיים}}
{{עריכה|כל הערך=כן|חסר תוכן מהותי ויש לערוך את התוכן הקיים}}
[[קובץ:ברכת התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעוטף בטלית בעת [[ברכת הבנים]] ב[[ערב יום הכיפורים]]]]
[[קובץ:ברכת התמימים.jpg|ממוזער|הרבי מעוטף בטלית בעת [[ברכת הבנים]] ב[[ערב יום הכיפורים]]]]
'''טלית{{הערה|בעבר קראו לכל בגד בשם טלית, אך כיום קוראים בשם זה רק לטלית גדול.}}''' הוא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו [[ציצית]] המכסה את רוב הגוף.
'''טלית{{הערה|בעבר קראו לכל בגד בשם טלית, אך כיום קוראים בשם זה רק לטלית גדול.}}''' הוא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו [[ציצית]] המכסה את רוב הגוף.


== אופן העטיפה ==
== אופן העטיפה ==
בפרטי עטיפת טלית גדול כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}} {{ציטוטון|ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך}}.
בפרטי עטיפת טלית גדול כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}} {{ציטוטון|ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך}}.


שורה 11: שורה 10:
העובר לפני התיבה ב[[מעריב]] ומנחה - אינו מתעטף בטלית{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}
העובר לפני התיבה ב[[מעריב]] ומנחה - אינו מתעטף בטלית{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}


יש סימנים להכיר אותם שמשורש [[קין]] או משורש [[הבל]], כאשר דרך האדם להיות מעוטף בטלית מימין לשמאל ומשמאל לימין הוא מבחינת הבל וכאשר דרכו וטבעו להקפיל ב' צדדי טליתו על ב' כתפיו הוא בחינת קין כו' (והבעל שם טוב היה דרכו לקפל טליתו על כתפו ואפשר היה מבחינת קין){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/352&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA כתר שם טוב ע' שנב]}}.
יש סימנים להכיר אותם שמשורש [[קין]] או משורש [[הבל]], כאשר דרך האדם להיות מעוטף בטלית מימין לשמאל ומשמאל לימין הוא מבחינת הבל וכאשר דרכו וטבעו להקפיל ב' צדדי טליתו על ב' כתפיו הוא בחינת קין כו' (והבעל שם טוב היה דרכו לקפל טליתו על כתפו ואפשר היה מבחינת קין){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/352&search=טלית כתר שם טוב ע' שנב]}}.


==אופן לבישת הטלית==
==אופן לבישת הטלית==
שורה 22: שורה 21:
'''מקור המנהג''' בשל"ה הקדוש, שכתב כי בעזרת סימון ראוי יוכל אדם להשתמש באופן קבוע באותו הצד לעטיפת הראש, וטעם הדבר משום "מעלין בקודש ואין מורידין". דהיינו, בדומה לקרשי המשכן שהיו הלויים מסמנים אותם ומחזירים את הקרשים שבצפון למקומם{{הערה|כי צד הצפוני קדוש יותר, שבו מקריבים קדשי קודשים - וקרש שנקבע שם חלה עליו קדושה זו.}}. וכדרכם של יהודים, כשכבר עושים סימן עושים אותו מכובד ונאה – עטרה מכסף.
'''מקור המנהג''' בשל"ה הקדוש, שכתב כי בעזרת סימון ראוי יוכל אדם להשתמש באופן קבוע באותו הצד לעטיפת הראש, וטעם הדבר משום "מעלין בקודש ואין מורידין". דהיינו, בדומה לקרשי המשכן שהיו הלויים מסמנים אותם ומחזירים את הקרשים שבצפון למקומם{{הערה|כי צד הצפוני קדוש יותר, שבו מקריבים קדשי קודשים - וקרש שנקבע שם חלה עליו קדושה זו.}}. וכדרכם של יהודים, כשכבר עושים סימן עושים אותו מכובד ונאה – עטרה מכסף.


'''ערעור ופסק''' למנהג זה קמו מערערים. אחד העיקריים שבהם היה ה'לבוש', שכתב: "יש המייפין מקום הנחת הראש בטלית, וטעמם הוא כי חושבים שמקום הראש עיקר. אך טעות היא זו, מפני שעיקר הטלית לכסות הגוף והכתפיים דווקא..." בעקבות הלבוש, היו מי שאף ראו בעשיית העטרה בעיה הלכתית של ממש. ניתן גם לציין את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו בנוגע לעשיית סימון בטלית למקום הראש: "והאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זה".
'''ערעור ופסק''' למנהג זה קמו מערערים. אחד העיקריים שבהם היה ה'לבוש', שכתב: "יש המייפין מקום הנחת הראש בטלית, וטעמם הוא כי חושבים שמקום הראש עיקר. אך טעות היא זו, מפני שעיקר הטלית לכסות הגוף והכתפיים דווקא..." בעקבות הלבוש, היו מי שאף ראו בעשיית העטרה בעיה הלכתית של ממש. ניתן גם לציין את דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו בנוגע לעשיית סימון בטלית למקום הראש: "והאר"י ז"ל לא היה מקפיד על זה".


שורה 33: שורה 31:


==בחסידות==
==בחסידות==
האדם העושה מצוה, כגון עטיפת טלית וציצית, אף על פי שנראה לאדם שהוא דבר קטן, אעפ"כ הקב"ה עושה מן מצוה או חדושי תורה לשמה שמים חדשים וארץ חדשה, כמ"ש כן תתעטף נשמתי באור הציצית העולה תרי"ג הרומז לתרי"ג אורות ד"עוטה אור כשלמה", "גאות לבש ה' עוז התאזר", "התאזר" גימטריה תרי"ג, וכמ"ש "ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ חדשים" על ידי מצוה וחדושי תורה שלכם, ומפרש השמים שמים לה', על ידי הכונה הקדושה שהיא לשם הקב"ה עושה שמים חדשים, והארץ נתן לבני אדם, פי' על ידי עשיה גשמיות של המצות עושה הקב"ה מהן ארצות החיים, ואז היא פעולה חשובה גמורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/193b&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA כתר שם טוב ח"א קצג, ב]}}.
האדם העושה מצוה, כגון עטיפת טלית וציצית, אף על פי שנראה לאדם שהוא דבר קטן, אעפ"כ הקב"ה עושה מן מצוה או חדושי תורה לשמה שמים חדשים וארץ חדשה, כמ"ש כן תתעטף נשמתי באור הציצית העולה תרי"ג הרומז לתרי"ג אורות ד"עוטה אור כשלמה", "גאות לבש ה' עוז התאזר", "התאזר" גימטריה תרי"ג, וכמ"ש "ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ חדשים" על ידי מצוה וחדושי תורה שלכם, ומפרש השמים שמים לה', על ידי הכונה הקדושה שהיא לשם הקב"ה עושה שמים חדשים, והארץ נתן לבני אדם, פי' על ידי עשיה גשמיות של המצות עושה הקב"ה מהן ארצות החיים, ואז היא פעולה חשובה גמורה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/193b&search=טלית כתר שם טוב ח"א קצג, ב]}}.


על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת [[אור מקיף]]. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/100a&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA תורה אור למגילת אסתר]}}.
על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת [[אור מקיף]]. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/100a&search=טלית תורה אור למגילת אסתר]}}.


האור המקיף שבטלית מעלה את הנפש הבהמית למעלה, כי אין עליה בתחתונים עד שיורד אור להעלותה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/10/38c&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA תורה אור מקץ]}}, והיא קבלת עול מלכות שמים הממשיכה אור על האדם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/15/61d&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA תורה אור בשלח]}}. ובפרטות, העטרה שבטלית מורה על [[מלכות דאור אין סוף]] המקיפה את כל העולמות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91c&search=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA תורה אור למגילת אסתר צא, ג]}}.
האור המקיף שבטלית מעלה את הנפש הבהמית למעלה, כי אין עליה בתחתונים עד שיורד אור להעלותה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/10/38c&search=טלית תורה אור מקץ]}}, והיא קבלת עול מלכות שמים הממשיכה אור על האדם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/15/61d&search=טלית תורה אור בשלח]}}. ובפרטות, העטרה שבטלית מורה על [[מלכות דאור אין סוף]] המקיפה את כל העולמות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91c&search=טלית תורה אור למגילת אסתר צא, ג]}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב אליהו יוחנן גוראריה, '''אופן לבישת הטלית לתפילה''', במדור 'הליכות ומנהגים', שבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 118
{{כפר|אליהו יוחנן גוראריה|אופן לבישת הטלית לתפילה|1843|118}}
*'''כיצד הרבי מתעטף בטלית?''', במדור 'מיומן המזכיר' שבועון בית משיח גליון 1224 עמוד 19
*{{בית||כיצד הרבי מתעטף בטלית?|1224|19}}
*'''חקרי מנהגים''' עטרה לטלית, עמ' י"ז, הרב אליהו יוחנן גוראריה, ה'תשנ"ט.
*'''חקרי מנהגים''' עטרה לטלית, עמ' י"ז, הרב אליהו יוחנן גוראריה, ה'תשנ"ט.


שורה 50: שורה 48:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ציצית]]
[[קטגוריה:ציצית]]