שמואל קנטרוף – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־21:38, 28 בינואר 2026

הרב שמואל מנחם קנטרוף^[1] (תרמ"ה - כ"א בניסן תשי"ג) היה חזן, מהנהלת אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה^[2], ממייסדי חברת ניחו"ח, מ'ועד המבקר' של החברה^[3] וכמה ניגונים נרשמו מפיו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בקרמנצ'וג בשנת תרמ"ה לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש^[4].

בהגיעו לגיל הנישואין נישא לזוגתו מרת גאלדא.

בתחילה היה גר בעיירות קטנות ובסוף ימיו עבר לברוקלין^[5].

היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) ובטבת תרפ"ז (לערך) הגיע לארה"ב^[6], שם היה חבר באגודת החזנים.

כשאדמו"ר הריי"צ ביקר בארה"ב בשנת תרפ"ט היה ר' שמואל בין מקבלי הפנים, וכשירד הרבי מכבש האוניה הכריז "ברוך הבא"^[7].

בהתוועדות שמחת בית השואבה תר"צ במחיצת אדמו"ר הריי"צ, הגיע כאורח לשיר בהתוועדות יחד עם החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט^[8].

הי' אומר על ניגוני חב"ד ש"ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא וא"א לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן א"א להגבילם בתוי נגינה."^[9]

נפטר ביום ז' דפסח תשי"ג בגיל 68, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ^[10].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, ר' שמעון חיים קנטרוף^[11] - למד בישיבת תומכי תמימים ורשה ולאחר מכן בארה"ב שימש כמורה בת"ת בספרינגפילד, מסצ'וסטס.

הערות שוליים

^ שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב הרח"ל אל ר' יהושע מונדשיין - "ספר סופר וסיפור" עמ' 764).
^ ע"פ רשימה, נדפסה ב"תולדות חב"ד בארצות הברית" עמ' כא. וראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ כרך ד עמ' קיא.
^ היכל הנגינה, עמ' שמט.
^ ליובאוויטש וחיילי' עמ' 430. ספר התמימים - א, עמ' עא.
^ זכרון לבני ישראל עמ' נג.
^ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך יא עמ' עו-ז. שם עמ' פא.
^ זכרון לבני ישראל עמ' קסז.
^ יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי באתר שטורעם. (הקישור אינו פעיל)
^ מכתב הרח"ל הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.
^ ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך כא עמ' רל.
^ נולד בערך שנת תרס"ז. נפטר כ"ב אלול תשנ"ה.

[1] שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב הרח"ל אל ר' יהושע מונדשיין - "ספר סופר וסיפור" עמ' 764).

[2] ע"פ רשימה, נדפסה ב"תולדות חב"ד בארצות הברית" עמ' כא. וראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ כרך ד עמ' קיא.

[3] היכל הנגינה, עמ' שמט.

[4] ליובאוויטש וחיילי' עמ' 430. ספר התמימים - א, עמ' עא.

[5] זכרון לבני ישראל עמ' נג.

[6] ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך יא עמ' עו-ז. שם עמ' פא.

[7] זכרון לבני ישראל עמ' קסז.

[8] יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי באתר שטורעם. (הקישור אינו פעיל)

[9] מכתב הרח"ל הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.

[10] ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך כא עמ' רל.

[11] נולד בערך שנת תרס"ז. נפטר כ"ב אלול תשנ"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:חזן שמואל קנטרוף.jpg|ממוזער|ר' שמואל קנטרוף]]
-הרב '''שמואל מנחם קנטרוף'''<ref>שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] אל ר' [[יהושע מונדשיין]] - "ספר סופר וסיפור" ע' 764).</ref> ([[תרמ"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשי"ג]]) היה חזן, מהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה]]<ref>ע"פ רשימה, נדפסה ב"[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]" ע' כא. וראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ]] כרך ד ע' קיא.</ref>, ממייסדי חברת [[ניחו"ח]], מ'ועד המבקר' של החברה<ref>היכל הנגינה, עמ' שמט.</ref> וכמה [[ניגון|ניגונים]] נרשמו מפיו.
+הרב '''שמואל מנחם קנטרוף'''<ref>שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] אל ר' [[יהושע מונדשיין]] - "ספר סופר וסיפור" עמ' 764).</ref> ([[תרמ"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשי"ג]]) היה חזן, מהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה]]<ref>ע"פ רשימה, נדפסה ב"[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]" עמ' כא. וראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ]] כרך ד עמ' קיא.</ref>, ממייסדי חברת [[ניחו"ח]], מ'ועד המבקר' של החברה<ref>היכל הנגינה, עמ' שמט.</ref> וכמה [[ניגון|ניגונים]] נרשמו מפיו.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה|ליובאוויטש וחיילי']] ע' 430. [[ספר התמימים]] - א, ע' עא.</ref>.
+נולד ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה|ליובאוויטש וחיילי']] עמ' 430. [[ספר התמימים]] - א, עמ' עא.</ref>.
-בהגיעו לגיל ה[[נישואין|נשואין]] נישא לזוגתו מרת גאלדא.
+בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] נישא לזוגתו מרת גאלדא.
 בתחילה היה גר בעיירות קטנות ובסוף ימיו עבר ל[[ברוקלין]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' נג.}}.
-היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) וב[[טבת]] [[תרפ"ז]] (לערך) הגיע ל[[ארצות הברית|ארה"ב]]<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] כרך יא ע' עו-ז. שם ע' פא.</ref>, שם היה חבר באגודת החזנים.
+היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) וב[[טבת]] [[תרפ"ז]] (לערך) הגיע ל[[ארצות הברית|ארה"ב]]<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] כרך יא עמ' עו-ז. שם עמ' פא.</ref>, שם היה חבר באגודת החזנים.
 כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] בשנת [[תרפ"ט]] היה ר' שמואל בין מקבלי הפנים, וכשירד הרבי מכבש האוניה הכריז "ברוך הבא"{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' קסז.}}.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תר"צ]] במחיצת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], הגיע כאורח לשיר ב[[התוועדות]] יחד עם החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1324 יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי] באתר [[שטורעם]]. {{קישור שבור}}}}.
-הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש{{ציטוטון|ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא וא"א לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן א"א להגבילם בתוי נגינה.}}<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" ע' 764-5.</ref>
+הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש{{ציטוטון|ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא וא"א לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן א"א להגבילם בתוי נגינה.}}<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.</ref>
-נפטר ביום [[כ"א בניסן|ז' דפסח]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]<ref>ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא ע' רל.</ref>.
+נפטר ביום [[כ"א בניסן|ז' דפסח]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]<ref>ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא עמ' רל.</ref>.
 ==משפחתו==
-*בנו, ר' שמעון חיים קנטרוף<ref>נולד בערך שנת [[תרס"ז]]. נפטר [[כ"ב באלול|כ"ב אלול]] [[תשנ"ה]].</ref> - למד ב[[תומכי תמימים ורשא]] ולאחר מכן ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] שימש כ[[מלמד תינוקות|מורה]] ב[[תלמוד תורה|ת"ת]] בספרינגפילד
+*בנו, ר' שמעון חיים קנטרוף<ref>נולד בערך שנת [[תרס"ז]]. נפטר [[כ"ב באלול|כ"ב אלול]] [[תשנ"ה]].</ref> - למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ורשה]] ולאחר מכן ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] שימש כ[[מלמד תינוקות|מורה]] ב[[תלמוד תורה|ת"ת]] בספרינגפילד, [[מסצ'וסטס]].
 {{הערות שוליים}}