![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוד טעביל קצנלבויגן – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
נישא פעמיים ונולדו לו אחד-עשר ילדים, ביניהם: | |||
* בנו, ר' [[נפתלי הערץ קצנלבויגן|נפתלי הערץ]]. | * בנו, ר' [[נפתלי הערץ קצנלבויגן|נפתלי הערץ]]. | ||
* בנו, ר' [[שאול קצנלבויגן|שאול]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]]. | * בנו, ר' [[שאול קצנלבויגן|שאול]] [[ה' יקום דמו|הי"ד]]. | ||
* בנו, ר' אליהו<ref>נולד בשנת [[תרס"ה]]. | * בנו, ר' אליהו<ref>נולד בשנת [[תרס"ה]]. עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] בשנת [[תרצ"ג]], שם נפטר, [[ד' בשבט|ד' שבט]] [[תש"נ]].</ref>. | ||
* בתו, באשה<ref>עלתה ל[[ארץ ישראל]].</ref>. | * בתו, באשה<ref>עלתה ל[[ארץ ישראל]].</ref>. | ||
גרסה מ־00:43, 26 בינואר 2026
הרב דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן (תר"ז - י"ב טבת תרצ"א) הי' רבה של פטרבורג ואחד מחשובי רבני רוסיא בזמנו.
אדמו"ר הרש"ב אמר עליו "ער איז אַ ערליכער איד" [ = הוא יהודי ירא שמים][1].
תולדות חיים
נולד לאביו ר' נפתלי הירץ ואמו מרת חיענא בעיר טורוגן אשר בליטא, במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד המהר"ל מפראג[2].
בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של הלכה עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על הירושלמי שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.
בהיותו בן עשרים נתקבל לרב בעיר וורזבלובא ואח"כ בעיר סובלק, שם ישב על כסא הרבנות עד שנת תרס"ז שאז נתקבל לאב"ד ורב ראשי בפטרבורג[3].
בימי מלחמת העולם הראשונה עמד ביחד עם ר' חיים עוזר גרודזינסקי בראש ועד שהמציא מצות ומאכלים כשרים לחצי מליון חיילים יהודים, כן השתדל אצל המיניסטריום לטובת 5000 רבנים והצליח לשחררם מעבודת הצבא. כמו כן הציל יהודים רבים שנאשמו - ע"י עלילות - ברגול ונגזרו עליהם עונש מות או גלות לסיביר.
אחרי המהפכה הבולשבית נדון לגלות ע"י היבסקציה ככל הרבנים[4].
בשנת תרפ"ג קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על מסכת יבמות שנדפס בדפוס קומוניסטי בלענינגראד (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת שלטון הסוביטי).
בשנת תר"צ הורשה לו לשוב ללענינגראד.
בשנת השמונים וחמש בחייו, בי"ב טבת תרצ"א נפטר ומנוחתו כבוד בלענינגראד[5].
משפחתו
נישא פעמיים ונולדו לו אחד-עשר ילדים, ביניהם:
- בנו, ר' נפתלי הערץ.
- בנו, ר' שאול הי"ד.
- בנו, ר' אליהו[6].
- בתו, באשה[7].
ספריו
- ספר מעין מי נפתוח[8] - חדושים וביאורים על מסכת יבמות (פטרבורג תרפ"ד).
- ספר דברי דוד - דברים עתיקים ודרושים לחפציהם (לענינגראד תרפ"ח).
הערות שוליים
- ^ מחתרת סמרקנד ע' 148.
- ^ כל סדר היחוס עד לאביו של המהר"ל נדפס בהקדמת ספרו מי נפתוח.
- ^ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חט"ז ע' פד-ה.
- ^ ראה אגרות קודש הנ"ל, ע' שעה.
- ^ שערי ציון, טבת-אדר תרצ"א, עמ' נא-נב.
- ^ נולד בשנת תרס"ה. עלה לארץ הקודש בשנת תרצ"ג, שם נפטר, ד' שבט תש"נ.
- ^ עלתה לארץ ישראל.
- ^ שלחו במתנה לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ברוסטוב (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"ד ע' רנח. חט"ז ע' סה).