לדלג לתוכן

דוד טעביל קצנלבויגן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ הגהה
מ הגהה
שורה 9: שורה 9:
בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של [[הלכה]] עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.
בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של [[הלכה]] עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.


בהיותו בן עשרים נתקבל ל[[רב]] בעיר וורזבלובא ואח"כ בעיר סובלק, שם ישב על כסא הרבנות עד שנת [[תרס"ז]] שאז נתקבל ל[[אב"ד]] ורב ראשי בפטרבורג.
בהיותו בן עשרים נתקבל ל[[רב]] בעיר וורזבלובא ואח"כ בעיר סובלק, שם ישב על כסא הרבנות עד שנת [[תרס"ז]] שאז נתקבל ל[[אב"ד]] ורב ראשי בפטרבורג<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] חט"ז ע' פד-ה.</ref>.


בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] עמד ביחד עם ר' [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בראש ועד שהמציא [[מצות]] ומאכלים כשרים לחצי מליון חיילים יהודים, כן השתדל אצל המיניסטריום לטובת 5000 רבנים והצליח לשחררם מעבודת הצבא. כמו כן הציל יהודים רבים שנאשמו - ע"י עלילות - ברגול ונגזרו עליהם עונש מות או גלות ל[[סיביר]].
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] עמד ביחד עם ר' [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בראש ועד שהמציא [[מצות]] ומאכלים כשרים לחצי מליון חיילים יהודים, כן השתדל אצל המיניסטריום לטובת 5000 רבנים והצליח לשחררם מעבודת הצבא. כמו כן הציל יהודים רבים שנאשמו - ע"י עלילות - ברגול ונגזרו עליהם עונש מות או גלות ל[[סיביר]].


אחרי [[המהפכה הקומוניסטית|המהפכה הבולשבית]] נדון לגלות ע"י ה[[יבסקציה]] ככל הרבנים.
אחרי [[המהפכה הקומוניסטית|המהפכה הבולשבית]] נדון לגלות ע"י ה[[יבסקציה]] ככל הרבנים<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] הנ"ל, ע' שעה.</ref>.


בשנת [[תרפ"ג]] קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על [[מסכת יבמות]] שנדפס בדפוס [[קומוניסטים|קומוניסטי]] ב[[פטרבורג|לענינגראד]] (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת [[שלטון הסוביטי]]).
בשנת [[תרפ"ג]] קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על [[מסכת יבמות]] שנדפס בדפוס [[קומוניסטים|קומוניסטי]] ב[[פטרבורג|לענינגראד]] (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת [[שלטון הסוביטי]]).
שורה 29: שורה 29:
== ספריו ==
== ספריו ==


* '''[https://hebrewbooks.org/37494 ספר מעין מי נפתוח]''' - חדושים וביאורים על מסכת יבמות (פטרבורג תרפ"ד).
* '''[https://hebrewbooks.org/37494 ספר מעין מי נפתוח]'''<ref>שלחו במתנה לתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[רוסטוב]] (ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] חי"ד ע' רנח. חט"ז ע' סה.</ref> - חדושים וביאורים על מסכת יבמות (פטרבורג תרפ"ד).
* '''[https://hebrewbooks.org/37164 ספר דברי דוד]''' - דברים עתיקים ודרושים לחפציהם (לענינגראד תרפ"ח).
* '''[https://hebrewbooks.org/37164 ספר דברי דוד]''' - דברים עתיקים ודרושים לחפציהם (לענינגראד תרפ"ח).



גרסה מ־20:51, 25 בינואר 2026

ר' דוד טעביל

הרב דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן (תר"ז - י"ב טבת תרצ"א) הי' רבה של פטרבורג ואחד מחשובי רבני רוסיא בזמנו.

אדמו"ר הרש"ב אמר עליו "ער איז אַ ערליכער איד" [ = הוא יהודי ירא שמים][1].

תולדות חיים

נולד לאביו ר' נפתלי הירץ בעיר טורוגן אשר בליטא, במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד המהר"ל מפראג.

בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של הלכה עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על הירושלמי שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.

בהיותו בן עשרים נתקבל לרב בעיר וורזבלובא ואח"כ בעיר סובלק, שם ישב על כסא הרבנות עד שנת תרס"ז שאז נתקבל לאב"ד ורב ראשי בפטרבורג[2].

בימי מלחמת העולם הראשונה עמד ביחד עם ר' חיים עוזר גרודזינסקי בראש ועד שהמציא מצות ומאכלים כשרים לחצי מליון חיילים יהודים, כן השתדל אצל המיניסטריום לטובת 5000 רבנים והצליח לשחררם מעבודת הצבא. כמו כן הציל יהודים רבים שנאשמו - ע"י עלילות - ברגול ונגזרו עליהם עונש מות או גלות לסיביר.

אחרי המהפכה הבולשבית נדון לגלות ע"י היבסקציה ככל הרבנים[3].

בשנת תרפ"ג קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על מסכת יבמות שנדפס בדפוס קומוניסטי בלענינגראד (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת שלטון הסוביטי).

בשנת תר"צ הורשה לו לשוב ללענינגראד.

בשנת השמונים וחמש בחייו, בי"ב טבת תרצ"א נפטר ומנוחתו כבוד בלענינגראד[4].

משפחתו

  • בנו, ר' נפתלי הערץ[5].
  • בנו, ר' שאול הי"ד[6].
  • בנו, ר' אליהו[7].

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מחתרת סמרקנד ע' 148.
  2. ^ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חט"ז ע' פד-ה.
  3. ^ ראה אגרות קודש הנ"ל, ע' שעה.
  4. ^ שערי ציון, טבת-אדר תרצ"א, עמ' נא-נב.
  5. ^ נולד בשנת תרנ"ה בעיר סובלקי בפולין. נידון ע"י הנקוו"ד לחמש שנות גלות. נפטר במקום גלותו בשנת תש"ב.
  6. ^ נולד בשנת תר"ס בעיירה טאוראגה (טאווריג), פלך קובנה. נהרג ע"י הנקוו"ד בפטרבורג בשבת הגדול, ח' ניסן תרח"צ.
  7. ^ נולד בשנת תרס"ה. נפטר בארץ ישראל, ד' שבט תש"נ.
  8. ^ שלחו במתנה לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש ברוסטוב (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"ד ע' רנח. חט"ז ע' סה.