![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוד טעביל קצנלבויגן – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ מאיר יעקב העכט העביר את הדף דוד טעביל קצנלבויגן לשם דוד טעביל קצנלנבויגן בלי להשאיר הפניה |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־19:35, 25 בינואר 2026
הרב דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן (תר"ז - י"ב טבת תרצ"א) הי' רבה של פטרבורג ואחד מחשובי רבני רוסיא בזמנו.
אדמו"ר הרש"ב אמר עליו "ער איז אַ ערליכער איד" [ = הוא יהודי ירא שמים][1].
תולדות חיים
נולד לאביו ר' נפתלי הירץ בעיר טורוגן אשר בליטא, במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד המהר"ל מפראג.
בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של הלכה עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על הירושלמי שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.
בהיותו בן עשרים נתקבל לרב בעיר וורזבלובא ואח"כ בעיר סובלק, שם ישב על כסא הרבנות עד שנת תרס"ז שאז נתקבל לאב"ד ורב ראשי בפטרבורג.
בימי מלחמת העולם הראשונה עמד ביחד עם ר' חיים עוזר גרודזינסקי בראש ועד שהמציא מצות ומאכלים כשרים לחצי מליון חיילים יהודים, כן השתדל אצל המיניסטריום לטובת 5000 רבנים והצליח לשחררם מעבודת הצבא. כמו כן הציל יהודים רבים שנאשמו - ע"י עלילות - ברגול ונגזרו עליהם עונש מות או גלות לסיביר.
אחרי המהפכה הבולשבית נדון לגלות ע"י היבסקציה ככל הרבנים.
בשנת תרפ"ג קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על מסכת יבמות שנדפס בדפוס קומוניסטי בלענינגראד (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת שלטון הסוביטי).
בשנת תר"צ הורשה לו לשוב ללענינגראד.
בשנת השמונים וחמש בחייו, בי"ב טבת תרצ"א נפטר ומנוחתו כבוד בלענינגראד[2].
משפחתו
בנו, נפתלי הערץ[3].
ספריו
ספר מעין מי נפתוח - חדושים וביאורים על מסכת יבמות (פטרבורג תרפ"ד).
ספר דברי דוד - דברים עתיקים ודרושים לחפציהם (לענינגראד תרפ"ח).