לדלג לתוכן

דוד טעביל קצנלבויגן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הרחבה
מ הגהה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב דוד טעוול קצנלנבויגן.jpg|ממוזער|ר' דוד טעביל]]
[[קובץ:הרב דוד טעוול קצנלנבויגן.jpg|ממוזער|ר' דוד טעביל]]
הרב '''דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן''' ([[תר"ו|תר"ה]] לערך - [[י"ב בטבת|י"ב טבת]] [[תרצ"א]]) הי' רבה של [[פטרבורג]] ואחד מחשובי רבני [[רוסיא]] בזמנו.
הרב '''דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן''' ([[תר"ז]] - [[י"ב בטבת|י"ב טבת]] [[תרצ"א]]) הי' רבה של [[פטרבורג]] ואחד מחשובי רבני [[רוסיא]] בזמנו.


[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר עליו {{ציטוטון|ער איז אַ ערליכער איד}} [ = הוא יהודי ירא שמים]<ref>[[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]] ע' 148.</ref>.
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר עליו {{ציטוטון|ער איז אַ ערליכער איד}} [ = הוא יהודי ירא שמים]<ref>[[מחתרת סמרקנד (ספר)|מחתרת סמרקנד]] ע' 148.</ref>.


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד בעיר טורוגן אשר ב[[ליטא]], במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד [[המהר"ל מפראג]].
נולד לאביו ר' נפתלי הירץ בעיר טורוגן אשר ב[[ליטא]], במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד [[המהר"ל מפראג]].


בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של [[הלכה]] עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.
בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של [[הלכה]] עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.
שורה 15: שורה 15:
אחרי [[המהפכה הקומוניסטית|המהפכה הבולשבית]] נדון לגלות ע"י ה[[יבסקציה]] ככל הרבנים.
אחרי [[המהפכה הקומוניסטית|המהפכה הבולשבית]] נדון לגלות ע"י ה[[יבסקציה]] ככל הרבנים.


בשנת [[תרפ"ג]] קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתח" על [[מסכת יבמות]] שנדפס בדפוס [[קומוניסטים|קומוניסטי]] ב[[פטרבורג|לענינגראד]] (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת [[ברית המועצות|שלטון הסוביטי]]).
בשנת [[תרפ"ג]] קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על [[מסכת יבמות]] שנדפס בדפוס [[קומוניסטים|קומוניסטי]] ב[[פטרבורג|לענינגראד]] (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת [[ברית המועצות|שלטון הסוביטי]]).


בשנת [[תר"צ]] הורשה לו לשוב ל[[פטרבורג|לענינגראד]].
בשנת [[תר"צ]] הורשה לו לשוב ל[[פטרבורג|לענינגראד]].
שורה 26: שורה 26:
בנו, שאול [[ה' יקום דמו|הי"ד]]<ref>נולד בשנת [[תר"ס]] ב[[עיירה]] טאוראגה (טאווריג), פלך [[קובנה]]. נהרג ע"י הנקוו"ד ב[[פטרבורג]] ב[[שבת הגדול]], [[ח' בניסן|ח' ניסן]] [[תרח"צ]].</ref>.
בנו, שאול [[ה' יקום דמו|הי"ד]]<ref>נולד בשנת [[תר"ס]] ב[[עיירה]] טאוראגה (טאווריג), פלך [[קובנה]]. נהרג ע"י הנקוו"ד ב[[פטרבורג]] ב[[שבת הגדול]], [[ח' בניסן|ח' ניסן]] [[תרח"צ]].</ref>.


{{הערות שוליים}}
== ספריו ==
'''[https://hebrewbooks.org/37494 ספר מי נפתוח]''' - חדושים וביאורים על מסכת יבמות (פטרבורג תרפ"ד).
 
'''[https://hebrewbooks.org/37164 ספר דברי דוד]''' - דברים עתיקים ודרושים לחפציהם (לענינגראד תרפ"ח).{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קצנלבויגן, דוד טעביל}}
{{מיון רגיל:קצנלבויגן, דוד טעביל}}

גרסה מ־19:10, 25 בינואר 2026

קובץ:הרב דוד טעוול קצנלנבויגן.jpg
ר' דוד טעביל

הרב דוד טובי' (טעביל) קצנלבויגן (תר"ז - י"ב טבת תרצ"א) הי' רבה של פטרבורג ואחד מחשובי רבני רוסיא בזמנו.

אדמו"ר הרש"ב אמר עליו "ער איז אַ ערליכער איד" [ = הוא יהודי ירא שמים][1].

תולדות חיים

נולד לאביו ר' נפתלי הירץ בעיר טורוגן אשר בליטא, במקום שאביו ואבי אביו ישבו על כסא הרבנות. הוא הי' דור כ"ח לשלשלת של רבנים וגדולי ישראל עד המהר"ל מפראג.

בעודנו בצעירותו התפרסם ל"עילוי" בכשרונותיו המצוינים, ובהיותו בן ט"ז שנה בא במשא ומתן של הלכה עם הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל "שואל ומשיב" ומזכירו גם בתשובותיו. באותו זמן כתב הערות על הירושלמי שנדפסו בתלמוד ירושלמי הוצאת קרוטושין.

בהיותו בן עשרים נתקבל לרב בעיר וורזבלובא ואח"כ בעיר סובלק, שם ישב על כסא הרבנות עד שנת תרס"ז שאז נתקבל לאב"ד ורב ראשי בפטרבורג.

בימי מלחמת העולם הראשונה עמד ביחד עם ר' חיים עוזר גרודזינסקי בראש ועד שהמציא מצות ומאכלים כשרים לחצי מליון חיילים יהודים, כן השתדל אצל המיניסטריום לטובת 5000 רבנים והצליח לשחררם מעבודת הצבא. כמו כן הציל יהודים רבים שנאשמו - ע"י עלילות - ברגול ונגזרו עליהם עונש מות או גלות לסיביר.

אחרי המהפכה הבולשבית נדון לגלות ע"י היבסקציה ככל הרבנים.

בשנת תרפ"ג קיבל רשיון להדפסת ספרו "מעין מי נפתוח" על מסכת יבמות שנדפס בדפוס קומוניסטי בלענינגראד (זה הי' הספר התורני הראשון שנדפס תחת שלטון הסוביטי).

בשנת תר"צ הורשה לו לשוב ללענינגראד.

בשנת השמונים וחמש בחייו, בי"ב טבת תרצ"א נפטר ומנוחתו כבוד בלענינגראד[2].

משפחתו

בנו, נפתלי הערץ[3].

בנו, שאול הי"ד[4].

ספריו

ספר מי נפתוח - חדושים וביאורים על מסכת יבמות (פטרבורג תרפ"ד).

ספר דברי דוד - דברים עתיקים ודרושים לחפציהם (לענינגראד תרפ"ח).==הערות שוליים==

  1. ^ מחתרת סמרקנד ע' 148.
  2. ^ שערי ציון, טבת-אדר תרצ"א, עמ' נא-נב.
  3. ^ נולד בשנת תרנ"ה בעיר סובלקי בפולין. נידון ע"י הנקוו"ד לחמש שנות גלות. נפטר במקום גלותו בשנת תש"ב.
  4. ^ נולד בשנת תר"ס בעיירה טאוראגה (טאווריג), פלך קובנה. נהרג ע"י הנקוו"ד בפטרבורג בשבת הגדול, ח' ניסן תרח"צ.