יחודא תתאה – הבדלי גרסאות

שורה 44: שורה 44:


משא"כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב"יש" - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע"י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי"ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.
משא"כ העבודה של יחודא תתאה, מכיוון שהיא שייכת ופועלת ב"יש" - פעולתה בקליפות היא בדרך בירור, שהניצוצות מתבררים ונכללים בקדושה, ועל ידי זה מתבטל הרע. ויש בזה שני עניינים: 1. ע"י בירור זה מתבטל הרע. 2. עי"ז נעשה בירור הגוף וה[[נפש הבהמית]], ושורש הגוף ונפש הבהמית בוא למעלה משורש הנפש האלוקית{{הערה|ראה בכל זה [[ליקוטי שיחות]] חלק ט סוף עמוד 57 ואילך, ו[[קונטרס עץ החיים]] פרק ט' סוף עמוד 34.}}.
'''ז'''. כאשר האדם מתבונן ב[[תפילה]] רק ביחודא עילאה, הוא יכול ליפול ממדריגתו אחר התפילה. והסיבה לזה: ההתבוננות של יחודא עילאה היא בביטול של עולמות עליונים, ומכיון שביטול העולמות העליונים הוא [[ביטול במציאות]] (שאין בו את ענין הישות), לכן, ההתבוננות בתפילה בביטול במציאות של עולמות העליונים אינה פועלת על הזמן שאחרי התפילה כשהבן-אדם נמשך אחרי ענייני ה"יש" של העולם הזה, כי הביטול במציאות (שמתבונן בתפילה) והיש של העולם הזה (שנמשך אליו אחרי התפילה) אינם שייכים אחד לשני. ולכן הבן-אדם יכול ליפול ממדריגתו אחרי התפילה. ולכן אמרו שבשעת התפילה יהיו עיניו למטה, שעל ידי שיהיה נקלט בו ההתבוננות ביחודא תתאה - [[ביטול היש]], שהשמיים והארץ הגשמיים וכל צבאם בטלים לאלוקות - דווקא על ידי זה , לא יפול הנופל ממדריגתו ח"ו.


== יחוד [[ז"א]] ו[[נוקבא]] ==
== יחוד [[ז"א]] ו[[נוקבא]] ==