אשל אברהם בבאר שבע – הבדלי גרסאות

גרסה מ־17:56, 8 בנובמבר 2025

אשל אברהם בבאר שבע מוזכר בפרשת וירא כ"ג, לג. אברהם הקים את האשל על מנת להכניס־אורחים במדבר.

אשלו של אברהם אבינו

"	וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃	"
– וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג.

אשל הוא עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על מנת לעשות צל.

הגמרא^[1] אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו. לפי דעה השנייה אברהם נטע פרדס.

לדעה נוספת אברהם הקים במדבר פונדק דרכים ששכן על יד באר שבע וכלל לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד. במדרש כתוב ^[2] שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.

כמו כן "אשל" ראשי תיבות - אכילה שתייה לוייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).

הרבי בשיחה לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות^[3].

בחסידות

הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת^[4]. על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר - עצמות אין סוף ברוך הוא, עינא דעתיקא - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'. לכן כתוב^[5] ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".

מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"^[6] הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת^[7] - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.

אך כמו שבראייה ושמיעה - הראייה נעלית יותר ובכל זאת הראייה יותר גשמית מהקול שהינו - יחסית - רוחני, כך גם אברהם אבינו - היה צריך להמשיך את דרגת "עינא דעתיקא"^[8].

התוכן של ה"ויטע אשל" של אברהם אבינו הוא - הקמת בתי חב"ד [ולהעיר ש"ויטע אשל" בגימטריא "בית חב"ד"] בית תורה, גמילות חסדים וכו'; עד העניין של אש"ל ראשי תיבות אכילה שתיה לוייה - הצרכים הגשמיים^[9].

במאמר שבת פרשת וירא תשמ"ח שואל הרבי: מדוע נאמר בהמשך "ויקרא שם בם הוי' א-ל עולם" לכאורה - אברהם אבינו לימד על מעלת האלוקים, בריאת העולם ועוד; כהמשך "א-ל עולם" עולם הוא עניין האלקות, וכן א-ל שהוא אלוקים, אם כן למה נאמר לפני "הוי'"?

עונה הרבי: אברהם אבינו פעל בדרגת הוי' כמו שהוא בדרגה התחתונה - אלוקים, אך אנו צריכים להגיע לדרגת "הוי'" כמו שהוא בדרגה העליונה^[10].

הערות שוליים

^ סוטה, דף י' ובפירוש רש"י.
^ בראשית רבה, פרק נ"ד, ו'.
^ לקוטי שיחות, תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.
^ כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.
^ בראשית רבה, פרשה מ', א.
^ וירא, כב, ט.
^ הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
^ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ), תש"א־תש"ה (מתורגם ללה"ק), עמודים 72־73.
^ שבת פרשת וירא, תשמ"ז, מוגה, תורת מנחם התוועדויות חלק ב', עמוד 501.
^ תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.

[1] סוטה, דף י' ובפירוש רש"י.

[2] בראשית רבה, פרק נ"ד, ו'.

[3] לקוטי שיחות, תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.

[4] כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.

[5] בראשית רבה, פרשה מ', א.

[6] וירא, כב, ט.

[7] הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

[8] ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ), תש"א־תש"ה (מתורגם ללה"ק), עמודים 72־73.

[9] שבת פרשת וירא, תשמ"ז, מוגה, תורת מנחם התוועדויות חלק ב', עמוד 501.

[10] תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ח, עמוד 443.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 == אשלו של אברהם אבינו ==
 {{ציטוט-צף|וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃|וירא, פרק כ"א, פסוק ל"ג.}}
-אשל הינו עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על־מנת לזרוע במקומו צל.
+אשל הוא עץ רב ענפים, אברהם נטע עץ זה על מנת לעשות צל.
-הגמרא<ref>[[סוטה]], דף י' ובפירוש [[רש"י]].</ref> אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו.
+הגמרא<ref>[[סוטה]], דף י' ובפירוש [[רש"י]].</ref> אומרת שאברהם אבינו לא נטע עץ אחד אלא גן עצים נרחב בשביל אורחיו. לפי דעה השנייה אברהם נטע פרדס.
-'''דעות נוספות:'''
+לדעה נוספת אברהם הקים במדבר פונדק דרכים ששכן על יד [[באר שבע]] וכלל לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד. במדרש כתוב <ref>[[בראשית רבה]], פרק נ"ד, ו'.</ref> שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.
-אולם לפי הדעה השנייה נטע אברהם פרדס.
-אברהם הקים במדבר פונדק דרכים - לפי אחת הדעות - פונדק זה שכן על יד [[באר שבע]], כלומר: לא רק פירות אלא גם אוכל, לינה, בשר, יין ועוד עד שכתוב במדרש<ref>[[בראשית רבה]], פרק נ"ד, ו'.</ref> שאברהם אבינו העמיד סנהדרין בביתו למען שאלות האורחים.
-{{ציטוט|תוכן=אֵשֶׁל – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס לְהָבִיא מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת לְאוֹרְחִים בַּסְּעֻדָּה. וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק לְאַכְסַנְיָא, וּבוֹ כָּל מִינֵי פֵירוֹת. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן "נְטִיעָה" בְּאֹהָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ".|מקור=[[רש"י]], פרשתנו, פרק כא, פסוק לג.}}
 כמו כן "אשל" [[ראשי תיבות]] - '''א'''כילה '''ש'''תייה '''ל'''וייה (כלומר, בפונדק ניתן לאכול לשתות ולא רק זה אלא גם מלווה אברהם אבינו את אורחיו).
-[[הרבי]] לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות<ref>[[לקוטי שיחות]], תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.</ref>.
+[[הרבי]] בשיחה לומד מזה הוראה בעבודת השם: אצל האדם "נטועה" מידת החסד, על האדם לדעת לא רק לתת לשני דברים בסיסיים אלא גם מעדנים ועוד, ולא רק בחומריות אלא גם ברוחניות<ref>[[לקוטי שיחות]], תרגום חופשי, חלק ג', עמוד 23.</ref>.
 == בחסידות ==
-הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת<ref>כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.</ref>.
+הרבי הריי"צ מסביר את עבודת אברהם אבינו באשל: עבודתו של אברהם אבינו היתה להמשיך אלקות בעולם על ידי שנתן לכל אחד להבין זאת<ref>כמסופר שלאחר האכילה היו רוצים להודות לאברהם והיה אומר להודות לה', והכיר לאנשים את הקב"ה ואת הבריאה ועוד.</ref>. על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר - [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], [[עינא דעתיקא]] - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'. לכן כתוב<ref>[[בראשית רבה]], פרשה מ', א.</ref> ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".
-על ידי עבודתו זו הגיע לדרגה הנעלית ביותר (!) - [[עצמות אין סוף ברוך הוא]], [[עינא דעתיקא]] - עין אחת (כביכול) מעיניו של ה'.
-לכן כתוב<ref>[[בראשית רבה]], פרשה מ', א.</ref> ש"עין ה' אל יראיו" - "זה אברהם אבינו".
 מה שכתוב "וישם אותו... ממעל לעצים"<ref>וירא, כב, ט.</ref> הכוונה ממעל לעץ החיים ועץ הדעת<ref>הם [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]].</ref> - עתיק, דרגה שאברהם אבינו היה מעליה.