![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שלמה אלישיב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלמה אלישיב.jpg|ממוזער|רבי שלמה אלישיב.]] | [[קובץ:שלמה אלישיב.jpg|ממוזער|רבי שלמה אלישיב.]] | ||
רבי '''שלמה אלישיב (עליאשאוו)''' (תר"א - תרפ"ו) היה מחשובי המקובלים, בעל הספר "לשם שבו ואחלמה". | רבי '''שלמה אלישיב (עליאשאוו)''' (מכונה: "'''בעל הלשם'''") (תר"א - תרפ"ו) היה מחשובי המקובלים, בעל הספר "לשם שבו ואחלמה". | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
"כן מ"ש במכתבו העתק מהמחבר הנ"ל: דעת תורת הסוד שהיצירה הראשונה שיצר יוצר בראשית היו חוקי הטבע. כל המדפדף בכתבי האריז"ל אפילו '''מתחיל''' יצחק לו (אם לא הי' בזה ענין דקוצץ בנטיעות, רח"ל). ואם מעתיק במכתבו ממ"ש בספר לשם שבו ואחלמה, הרי גם שם יראה עד כמה דברים הנ"ל הם היפך מהאמור בתורת הסוד". | "כן מ"ש במכתבו העתק מהמחבר הנ"ל: דעת תורת הסוד שהיצירה הראשונה שיצר יוצר בראשית היו חוקי הטבע. כל המדפדף בכתבי האריז"ל אפילו '''מתחיל''' יצחק לו (אם לא הי' בזה ענין דקוצץ בנטיעות, רח"ל). ואם מעתיק במכתבו ממ"ש בספר לשם שבו ואחלמה, הרי גם שם יראה עד כמה דברים הנ"ל הם היפך מהאמור בתורת הסוד". | ||
נכדו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] פסק על פס"ד בעניין [[ישיבה גדולה תורת אמת]] לטובת ה[[רבי]]. | נכדו הרב [[יוסף שלום אלישיב]] פסק על פס"ד בעניין [[ישיבה גדולה תורת אמת]] לטובת ה[[רבי]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
* בתו הינדא נישאה למרדכי פרבר משאוולי. | * בתו הינדא נישאה למרדכי פרבר משאוולי. | ||
גרסה מ־11:39, 1 באוקטובר 2025
רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו) (מכונה: "בעל הלשם") (תר"א - תרפ"ו) היה מחשובי המקובלים, בעל הספר "לשם שבו ואחלמה".
תולדות חייו
נולד בזאגר, ליטא בי"ב בטבת תר"א לר' חיים חייקל ולסתירה גיטא. למד אצל אביו ואחר כך אצל גרשון תנחום ממינסק במשך שש שנים.
בגיל 19 נישא לבת שבע אסתר בת דוד פיין.
לאחר נישואיו שימש תקופה קצרה כמו"ץ בשאוויל, אך לאחר נסע עם בנו - יצחק - ל'פרישות' בישיבת טלז לתקופה של עשר שנים.
בעת מגוריו בטלז למד קבלה גם מר' יוסף רייזין.
הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ד והתיישב בירושלים.
נפטר בכ"ז באדר תרפ"ו ונקבר בגוש הנביאים בבית הקברות הר הזיתים.
ספריו
ר' שלמה אלישיב הוציא (בין היתר) את הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסקים תורת הקבלה. על שם ספרים אלו נקרא "בעל הלשם".
הקשר עם חב"ד
במענה הרבי מכ"ו במנחם אב תשט"ז, מזכיר הרבי את הספר "לשם שבו ואחלמה".
הנמען כתב לרבי שבספר מסוים ("מעשה בראשית", ניו יורק תרפ"ז) כתוב שעל פי תורת הסוד בריאת העולם היתה ע"פ הטבע, והרבי עונה שבכתבי האריז"ל כתוב להיפך וגם מה שהביא מקור מהספר "לשם שבו ואחלמה" - הרי גם שם יראה שהדברים הנ"ל (כלומר דבריו של מחבר "מעשה בראשית") הם ההיפך מהאמור בתורת הסוד:
"כן מ"ש במכתבו העתק מהמחבר הנ"ל: דעת תורת הסוד שהיצירה הראשונה שיצר יוצר בראשית היו חוקי הטבע. כל המדפדף בכתבי האריז"ל אפילו מתחיל יצחק לו (אם לא הי' בזה ענין דקוצץ בנטיעות, רח"ל). ואם מעתיק במכתבו ממ"ש בספר לשם שבו ואחלמה, הרי גם שם יראה עד כמה דברים הנ"ל הם היפך מהאמור בתורת הסוד".
נכדו הרב יוסף שלום אלישיב פסק על פס"ד בעניין ישיבה גדולה תורת אמת לטובת הרבי.
משפחתו
- בתו הינדא נישאה למרדכי פרבר משאוולי.
- בתו חיה מושא[1] נישאה לרב אברהם אלישיב, שאימץ את שם חותנו בעת עלייתם לארץ, בנם הוא הרב יוסף שלום אלישיב.
- בתו שרה לאה נישאה לשלום צבי קרומינסקי.
הערות שוליים
- ^ יש אומרים שנקראה חיה מושקא.