רבי יהושע בן חנניה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
התנא האלוקי '''רבי יהושע בן חנניא''' חי בדור התשיעי לתנאים, ובדור השני לחורבן [[בית השני]], והוא סתם רבי יהושע שבשס{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] [[נזיר]] נו, עב.}}.
התנא האלוקי '''רבי יהושע בן חנניא''' חי בדור התשיעי לתנאים, ובדור השני לחורבן [[בית שני]], והוא סתם רבי יהושע שבש"ס{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] [[נזיר]] נו, עב.}}.


היה מגדולי תלמידיו של רבן [[יוחנן בן זכאי]], ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהיתה מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]] פב, מח וברטנורא שם.}}.
היה מגדולי תלמידיו של רבן [[יוחנן בן זכאי]], ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהיתה מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה{{הערת שוליים|1=[[מסכת אבות]] פב, מח וברטנורא שם.}}.
שורה 7: שורה 7:
היה אב בית דין בב"ד של רבן [[גמליאל דיבנה]]{{הערת שוליים|1=יוחסין, [[ב"ק]] עד, ב.}}, והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין דיבנה שידעו לדבר בשבעים לשון {{הערת שוליים|סנהדרין יז, עב.}}.
היה אב בית דין בב"ד של רבן [[גמליאל דיבנה]]{{הערת שוליים|1=יוחסין, [[ב"ק]] עד, ב.}}, והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין דיבנה שידעו לדבר בשבעים לשון {{הערת שוליים|סנהדרין יז, עב.}}.


[[לוי]] היה, ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות אצל ר [[יוחנן בן גודגדא]], אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים{{הערת שוליים|1=[[מסכת ערכין]].}.
[[לוי]] היה, ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות לרבי [[יוחנן בן גודגדא]], אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן [[שירה (בית המקדש)|המשוררים]] ולא מן השוערים{{הערת שוליים|1=[[מסכת ערכין]].}}.


למרות שהיה גדול בבית טריאנוס הקיסר{{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]].}}, היה עני מרוד והתפרנס מעבודה כפחמי, ויש אומרים שהיה נפח, וכותלי ביתו שחורים {{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כח, עא.}}.
למרות שהיה גדול בבית טריאנוס הקיסר{{הערת שוליים|1=[[סדר הדורות]].}}, היה עני מרוד והתפרנס מעבודה כפחמי, ויש אומרים שהיה נפח, וכותלי ביתו שחורים {{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] כח, עא.}}.

גרסה מ־18:18, 20 ביולי 2010

התנא האלוקי רבי יהושע בן חנניא חי בדור התשיעי לתנאים, ובדור השני לחורבן בית שני, והוא סתם רבי יהושע שבש"ס[1].

היה מגדולי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהיתה מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה[2].

התגורר בפקיעין שביהודה, שם היה מורה הוראה, כמבואר בגמרא[3]: צדק צדק תרדוף, הלך אחר בית דין יפה... אחר רבי יהושע לפקיעין.

היה אב בית דין בב"ד של רבן גמליאל דיבנה[4], והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין דיבנה שידעו לדבר בשבעים לשון [5].

לוי היה, ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות לרבי יוחנן בן גודגדא, אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים ולא מן השוערים[6].

למרות שהיה גדול בבית טריאנוס הקיסר[7], היה עני מרוד והתפרנס מעבודה כפחמי, ויש אומרים שהיה נפח, וכותלי ביתו שחורים [8].

אמרותיו

רבי יהושע אומר: עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם[9].

הערות שוליים

  1. רש"י נזיר נו, עב.
  2. מסכת אבות פב, מח וברטנורא שם.
  3. סנהדרין לב, עב.
  4. יוחסין, ב"ק עד, ב.
  5. סנהדרין יז, עב.
  6. מסכת ערכין.
  7. סדר הדורות.
  8. מסכת ברכות כח, עא.
  9. אבות פב, משנה טז.

.