מגילת שיר השירים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ"ך. כתב אותו שלמה המלך עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת "קודש קדשים".
'''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ"ך. כתב אותו שלמה המלך עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת "קודש קדשים".


שיר השירים, כשנעמוד עליו נדע שהוא [[אהבה|אהבת ה']] אלינו, והוא תכליתו של שיר השירים. והחומר הם ה[[אותיות]]. והצורה הוא ה[[שכל]] שבאותיות, המצרפן ועושה מאותיות הצירוף שהוא עתה.<REF>[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.</REF>
תכנו הפנימי של הספר הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]], והוא תכליתו של שיר השירים.
שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו משל על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]<REF> [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].</REF>
 
ה[[חומר]] הם ה[[אותיות]]. וה[[צורה]] הוא ה[[שכל]] שבאותיות, המצרפן ועושה מאותיות הצירוף שהוא עתה.<REF>[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.</REF>


שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו משל על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]<REF> [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].</REF>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

גרסה מ־15:41, 13 ביולי 2010

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שיר השירים, הוא אחד מחמש המגילות שבתנ"ך. כתב אותו שלמה המלך עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת "קודש קדשים".

תכנו הפנימי של הספר הוא אהבת ה' לכנסת ישראל, והוא תכליתו של שיר השירים. שיר השירים הוא בבחינת שטר הקידושין, ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין חתן לכלה, שזהו משל על הקב"ה וכנסת ישראל[1]

החומר הם האותיות. והצורה הוא השכל שבאותיות, המצרפן ועושה מאותיות הצירוף שהוא עתה.[2]

הערות שוליים

  1. תורת מנחם חלק כו, תשי"ט חלק שלישי, ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב.
  2. המגיד ממעזריטש, אור תורה, פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.