שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ענווה''' היא מידה טובה, שהאדם אינו מחזיק את עצמו ל[[יש]] כלל, אלא מחזיק את עצמו בביטול הישות ואינו מחזיק מעצמו, ומידה טובה זו נשתבח [[משה רבינו]] עליו השלום, והאיש משה עניו מאוד מכל האיש אשר על פני האדמה.
'''ענווה''' היא מידה טובה, שהאדם אינו מחזיק את עצמו ל[[יש]] כלל, אלא מחזיק את עצמו בביטול הישות ואינו מחזיק מעצמו, ומידה טובה זו נשתבח [[משה רבינו]] עליו השלום, והאיש משה עניו מאוד מכל האיש אשר על פני האדמה.


ההולכים בדרך ה[[חסידות]] היו ידועים במיוחד במידה טובה זו. רבי [[אלימלך מליז'נסק]] למשל, מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ידוע היה [[ענווה|בעוונתנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.<REF>[[בית רבי]], סג, א.</REF>
== ענווה בתורת החסידות ==
 
ההולכים בדרך ה[[חסידות]] היו ידועים במיוחד במידה טובה זו. רבי [[אלימלך מליז'נסק]] למשל, מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] ידוע היה בעוונתנותו. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.<REF>[[בית רבי]], סג, א.</REF>  
 
אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נודע כבעל דרך מיוחדת ב[[עבודת השם]], הכוללת ענוה וביטול ועבודת ה' בתמימות. בצוואת המגיד<REF>מ[[הגניזה החרסונית]].</REF> הורה לתלמידים ללכת בדרכו של רבי זושא במידת הענווה.
 
== ממעלות מלך המשיח ==


גם ממעלות ה[[משיח]] הוא שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם ה[[אבות]] ומשה רבינו ע"ה, בכל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים.{{הערת שוליים|1=[[היום יום]], א' מנחם אב.}}
גם ממעלות ה[[משיח]] הוא שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם ה[[אבות]] ומשה רבינו ע"ה, בכל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים.{{הערת שוליים|1=[[היום יום]], א' מנחם אב.}}