היסח הדעת – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 103: | שורה 103: | ||
מובן שהנ"ל בנקל יותר לגשם כשהגוף חזק ובריא, ולכן כדאי שישאל עצת רופא בהנוגע לזה ויעשה כהוראתו בפועל אבל כנ"ל מבלי התבונן אם יש לו רגש פחד כו' וכו' והרי נמצאים אנו בימים דחתימה וגמר חתימה טובה והשי"ת שהוא עצם הטוב משפיע טוב עד למטה לאיש הישראלי בטוב הנראה והנגלה{{הערה|אגרות קודש כרך טז, מכ' ה'תשצ.}}. | מובן שהנ"ל בנקל יותר לגשם כשהגוף חזק ובריא, ולכן כדאי שישאל עצת רופא בהנוגע לזה ויעשה כהוראתו בפועל אבל כנ"ל מבלי התבונן אם יש לו רגש פחד כו' וכו' והרי נמצאים אנו בימים דחתימה וגמר חתימה טובה והשי"ת שהוא עצם הטוב משפיע טוב עד למטה לאיש הישראלי בטוב הנראה והנגלה{{הערה|אגרות קודש כרך טז, מכ' ה'תשצ.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | == בהלכה == | ||
היסח הדעת נפוץ בתחומים שונים בהלכה, ומשמעותו משתנה בהתאם להקשר ההלכתי שבו הוא נידון. | |||
'''טהרה וטומאה''' – כאשר אדם מסיח את דעתו מגופו או מכלים טהורים שהוא נושא, הדבר עשוי להיחשב כפגם בשמירה על טהרתם. לדוגמה, אם הכהן המסיח דעתו מהגוף או מהבגדים, ייתכן שנפסלו לעניין עבודת המקדש או אכילת תרומה. | |||
'''[[מצות תפילין|תפילין]]''' – בהלכות תפילין, נדרשת "כוונת הלב" ושימת לב מתמדת. הסחת הדעת עשויה לפגום במצוות הנחת תפילין, בפרט כאשר היא מלווה בהתנהגות קלת ראש או שאינה הולמת את קדושתן{{הערה|שולחן ערוך אדמור הזקן הלכות תפילין סי' כ"ח סעיף א'.}}. | |||
'''[[ברכה ראשונה]] ו[[ברכה אחרונה|אחרונה]] על [[אכילה]] ו[[שתייה]]''' – בהלכות ברכות, אם אדם הסיח דעתו מהמשך הסעודה או מהמאכל, ייתכן שיהיה עליו לברך ברכה חדשה אם ירצה להמשיך לאכול או לשתות.{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תשובה]] | [[קטגוריה:תשובה]] | ||
[[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] | [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] | ||