בר כוזיבא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''בר כוזיבא''' היה השם שנתן רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]".<REF> ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.</REF> על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא כי אכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי ל[[ביאת משיח]], אם כי הדור לא היה ראוי לכך.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=fb27159d-b1ac-4080-b117-daf6727dc7ce&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90&pgnum=182 תורת מנחם תשי"ג ח"א עמ' 156 (182)]</REF>
'''בר כוזיבא''' היה השם שנתן רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]".<REF> ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.</REF> על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא כי אכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי ל[[ביאת משיח]], אם כי הדור לא היה ראוי לכך.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=fb27159d-b1ac-4080-b117-daf6727dc7ce&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90&pgnum=182 תורת מנחם תשי"ג ח"א עמ' 156 (182)]</REF>


יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]],<REF>[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]</REF> מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח ודאין]], והתברר שלא היה משיח. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי סה התברר שאינו משיח.<REF>רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.</REF>. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, אחרי שרפו ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.<REF>רדב"ז שם.</REF>אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו [[מלך המשיח]]' שהרי אינו מורח וודאין,<REF>רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.</REF> והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ"ז]</REF>
יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]],<REF>[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]</REF> מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח ודאין]], והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח.<REF>רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.</REF>. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, '''אחרי''' שרפו ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.<REF>רדב"ז שם.</REF>אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו [[מלך המשיח]]' שהרי אינו מורח וודאין,<REF>רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.</REF> והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ"ז]</REF>


היו לו את הסמינים שכותב [[הרמב"ם]] שצריך להיות ל[[מלך המשיח]], אך לא גאל את ישראל בפועל.
היו לו את הסמינים שכותב [[הרמב"ם]] שצריך להיות ל[[מלך המשיח]], אך לא גאל את ישראל בפועל.

גרסה מ־17:55, 9 ביולי 2010

בר כוזיבא היה השם שנתן רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא מלכא משיחא".[1] על פי תורת החסידות ההסבר לכך הוא כי אכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי לביאת משיח, אם כי הדור לא היה ראוי לכך.[2]

יש אומרים כי ישראל הרגו את בר כוזיבא,[3] מכיון שלא היה לו את הסימן של מורח ודאין, והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח.[4]. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, אחרי שרפו ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.[5]אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו מלך המשיח' שהרי אינו מורח וודאין,[6] והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו.[7]

היו לו את הסמינים שכותב הרמב"ם שצריך להיות למלך המשיח, אך לא גאל את ישראל בפועל.

על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עונותיו, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, והרמב"ם פוסק כדעה השניה.

לשאלה מדוע הקב"ה גרם למצב כזה שיהיה בחזקת משיח אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב"ם[8] שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.

הערות שוליים

  1. ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.
  2. תורת מנחם תשי"ג ח"א עמ' 156 (182)
  3. ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.
  4. רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.
  5. רדב"ז שם.
  6. רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.
  7. לקוטי שיחות חלק כ"ז
  8. בפ"י מהלכות מלכים, (לפני הצנזורה).