תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 272: / שורה 272: @@
 * תלמוד ירושלמי
-== הערות שוליים ==
-# ↑ יוצאים מן הכלל הם סדר זרעים וסדר טהרות שלהם אין תלמוד בבלי, למעט מסכת ברכות (מסדר זרעים) ומסכת נידה (מסדר טהרות). רש"י מסביר שגופי הלכות אלו עסקו בסוגיות הקשורות למצוות התלויות בארץ, ולכן האמוראים בבבל לא עסקו בהן באופן רציף.
-# ↑ הרב יהודה פרומן, התלמוד כהוויתו, פרק ארבעה-עשר: רבנן סבוראי, תשרי תשס"ד, אתר דעת
-# ↑ הקדמת רנ"ג לתלמוד רב ירד לבבל שנת תק"ל לשטרות (ג'תתקע"ט). למעשה זו לא תחילת פעילות הישיבות הבבליות שהשאירו רושם בתלמוד גם רב שילא שקדם לרב נזכר בתלמוד (מסכת יומא, דף כ' עמוד ב') כך שאפשר להחשיבו כראשון האמוראים.
-# ↑ חנוך אלבק, '''מבוא לתלמודים''', תל אביב, 1969, עמ' 7-3.
-# ↑ דף לג עמוד א
-# ↑ מספר זה כולל 21 דפים ממסכת שקלים מהתלמוד ירושלמי, וגם משניות קנים ומדות שנספחו בש"ס ווילנא (יחד עם מסכת תמיד) בסוף מסכת מעילה ונלמדים במסגרת הדף היומי. גם בשבעה המחזורים הראשונים של הדף היומי, המחזור היה בן 2,702 ימים, מכיוון שחלקו את מסכת שקלים ל-12 דפים כמו שהוא מודפס בש"ס סלאוויטא, במקום 21 הדפים בש"ס ווילנא, ראו מאמרו של הרב יאיר הופמן '''(באנגלית)'''. מה שכתוב שם שבש"ס סלאוויטא מסכת שקלים הייתה בת 14 איננו נכון; כפי שאפשר לראות בסריקה פה, מסכת שקלים מסתיימת בדף יג, ומכיוון שאין דף א, יש 12 דפים במסכת שקלים לפי הדפסה זו.
-# ↑ מספר הדפים לא כולל חצאי דפים
-# ↑ לפי הסדר המקורי של מסכתות הש"ס, וכפי שהוא עד היום בששה סדרי משנה, מסכת ראש השנה באה לאחר מסכת ביצה. הסדר המוכר של היום הממקם את ראש השנה לפני יומא החל רק עם הדפסת התלמוד. ראו בערך מסכת ראש השנה.
-# ↑ ההבדל בין שני המושגים הוא בעוצמת הדחייה של השיטה הנידונה. ראה פירוש רש"י, מסכת סנהדרין, דף עב, עמוד א, ד"ה קשיא. תוספות מסכת בבא בתרא דף ד, עמוד א, ד"ה והא.
-# ↑ ראה לדוגמא במסכת סנהדרין דף מ"ג א' ובהוצאת עוז והדר שם
-# ↑ רמב"ן, '''ויכוח הרמב"ן''', י-ם: ח"ד שעוועל
-# ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו עמוד א'
-# ↑ הרב יצחק שילת, בספרו "על הראשונים", משער שעריכת התלמוד החלה בימי רב אשי, בתחילת המאה ה-5.
-# ↑ הרב אברהם אבן דאוד כתב בספר 'הקבלה', שתקופת הסבוראים נסתיימה בשנת 689. אך באגרת רב שרירא גאון קובע את סיום זמן הסבוראים מאה שנה קודם לכן בשנת 587 (ג'תשמז)
-# ↑ הרב יחיאל הלפרין, '''סדר הדורות''', באתר היברובוקס.
-# ↑ "גמרא דבי רב ישי", "גמרא דכתיבין מן טפי מאתן שנין".
-# ↑ ”יש נוסחאות מן התלמוד שכתוב בהן […] וטעות סופרים היא; […] וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות […] והגיע לידי במצריים מקצת תלמוד ישן כתוב על הגווילים, כמו שהיו כותבין קודם לזמן זה בקרוב מחמש מאות שנה […]” (רמב"ם, '''משנה תורה''', ספר משפטים, הלכות מלוה ולוה, פרק ט"ו, הלכה ב (בנוסח תימני: הלכה ד).
-# ↑ דוד רוזנטל, תרומתם של כתבי היד לחקר התלמוד, באתר הספרייה הלאומית, ‏2004
-# ↑ רנ"נ רבינוביץ', '''דק"ס''', ה'תרל"ח, עמ' קמד ע"א
-# ↑ נדפס בידי שכטר, קיימברידג' 1896.
-# ↑ מהד' מצולמת: ליידן, 1912 [ירושלים 1970] (ראו: דקדוקי סופרים, רבינוביץ לתיאור מורחב)
-# ↑ גילה פריבור, '''"ספר הזיקוק" של דומיניקו ירושלמי (1555–1621) והשפעתו על הדפוס העברי''', רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן (דוקטורט), 2003
-# ↑ שמועה לא מבוססת על קיומו של כתב יד ספרדי של כל התלמוד מוזכרת בספרו של הרב יעקב לויפר, '''משונצינו ועד וילנא''', עמ' 169 הערה 7.
-# ↑ כמו באתר הספרייה הלאומית ובאתר פרויקט פרידברג
-# ↑ מרדכי מרגליות, '''חילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל''', עמ' 18.
-# ↑ שמעון דובנוב, דברי ימי עם עולם, עמ' רי
-# ↑ ראה תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו עמוד א' שכבר נכתבו הדברים בספרו של אדם הראשון, וגם יש לכך רמז בפסוקים.
-# ↑ זו רשימה של מסכתות נלמדות נפוצות. בישיבות שונות הרשימה הספציפית של המסכתות הנלמדות שונה. ראה גם ישיבה#תלמוד.
-# ↑ צופיה הירשפלד, שני קוריאנים אוחזים, באתר ynet, 24 במרץ 2011
-# ↑ איתמר מרילוס, יא-בבא קמא: הערבים לומדים גמרא מתורגמת, באתר ynet, 15 במאי 2012
-# ↑ אודות תרגום התלמוד לערבית באתר הספרייה הלאומית
-# ↑
 {| class="wikitable mw-collapsible"