אופנים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
ה[[מלאכים]] שהם בבחינת אופנים הם כאמור ב[[מרכבת יחזקאל]] | ה[[מלאכים]] שהם בבחינת אופנים הם כאמור ב[[מרכבת יחזקאל]]{{הערת שוליים|יחזקאל א, טז.}}: "מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן".. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי בכללות [[חיות הקודש]] הם המלאכים בעולם ה[[יצירה]], והאופנים הם המלאכים של [[עולם העשיה]]. | ||
על האופנים נאמר כי "מעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", ומבואר הענין כי כמו שאופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את הקטן למעלה הוא גבוה מן אופן הקטן, ולמטה בתחתית אופן הקטן הוא למעלה מן אופן הגדול. והענין הוא שהרוח באופנים הוא ממקום גבוה מאוד שמעלה ומטה שוין בפניו כי מה שהוא יותר עליון יכול להתפשט יותר למטה. וזהו מה שנאמר שם | על האופנים נאמר כי "מעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", ומבואר הענין כי כמו שאופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את הקטן למעלה הוא גבוה מן אופן הקטן, ולמטה בתחתית אופן הקטן הוא למעלה מן אופן הגדול. והענין הוא שהרוח באופנים הוא ממקום גבוה מאוד שמעלה ומטה שוין בפניו כי מה שהוא יותר עליון יכול להתפשט יותר למטה. וזהו מה שנאמר שם{{הערת שוליים|פסוק טז.}}: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, שהכוונה הוא לכללות הארבע [[חיות]] שהוא בחינת ה[[אדם]] שעל הכסא. שחיות הקודש נחלקות לפני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל מה שאין כן בחינת אדם שאין בו ימין ושמאל. | ||
==עבודתם ומעלתם== | ==עבודתם ומעלתם== | ||
ענין עבודת האופנים הוא בציור | ענין עבודת האופנים הוא בציור ה[[עגול]]ים הסובבים ומשתחווים, ופירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה{{הערת שוליים|ש[[אופן מקנן בעשיה]].}} מכיון שהם רק מבחינת [[נה"י]] שהוא רק בחינת [[הודאה]]. אבל אף על פי כן סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח [[חכמה]] המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת האופנים היא בבחינת [[עיגולים]], לעומת עבודת ה[[שרפים]] שעבודתם הוא בבחינת [[יושר]]. | ||
[[חיות הקודש]], שהם המלאכים ב[[עולם היצירה]], אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת [[חיות הקודש]] הוא נמוך יותר מהשגת ה[[שרפים]] העומדים ב[[עולם הבריאה]], הרי שאף על פי כן "[[שית ספירן מקננין ביצירה]]" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת [[עשיה]], שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כ[[חיות הקדש]], ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם. | [[חיות הקודש]], שהם המלאכים ב[[עולם היצירה]], אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת [[חיות הקודש]] הוא נמוך יותר מהשגת ה[[שרפים]] העומדים ב[[עולם הבריאה]], הרי שאף על פי כן "[[שית ספירן מקננין ביצירה]]" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת [[עשיה]], שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כ[[חיות הקדש]], ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם. | ||
==עבודתם== | ==עבודתם== | ||
העבודה של האופנים ושל [[חיות הקודש]] ה | על העבודה של האופנים ושל [[חיות הקודש]] נאמר "והאןפנים וחיות הקודש ברעש גדול מתשנאים לעומת שרפים". כאשר הם שומעים את השבח הנאמר ב"קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", שזה הוא למעלה מהשגתם, הם מתפעלים כאדם השומע דבר שאינו מבין אבל יודע שדבר גדול הוא | ||
==מקומם== | ==מקומם== | ||
גרסה מ־18:02, 24 ביוני 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
אופנים הוא שמם של מלאכים המוזכרים במרכבת יחזקאל. בקבלה ובחסידות מבואר כי המלאכים בעולם העשיה.
ענינם
המלאכים שהם בבחינת אופנים הם כאמור במרכבת יחזקאל[1]: "מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן".. בקבלה ובחסידות מבואר כי בכללות חיות הקודש הם המלאכים בעולם היצירה, והאופנים הם המלאכים של עולם העשיה.
על האופנים נאמר כי "מעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", ומבואר הענין כי כמו שאופן קטן בתוך אופן גדול, שאופן הגדול הסובב את הקטן למעלה הוא גבוה מן אופן הקטן, ולמטה בתחתית אופן הקטן הוא למעלה מן אופן הגדול. והענין הוא שהרוח באופנים הוא ממקום גבוה מאוד שמעלה ומטה שוין בפניו כי מה שהוא יותר עליון יכול להתפשט יותר למטה. וזהו מה שנאמר שם[2]: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, שהכוונה הוא לכללות הארבע חיות שהוא בחינת האדם שעל הכסא. שחיות הקודש נחלקות לפני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל מה שאין כן בחינת אדם שאין בו ימין ושמאל.
עבודתם ומעלתם
ענין עבודת האופנים הוא בציור העגולים הסובבים ומשתחווים, ופירוש אופן הוא כמו גלגל. שאופנים הם בעולם העשיה[3] מכיון שהם רק מבחינת נה"י שהוא רק בחינת הודאה. אבל אף על פי כן סובבים הם ומשתחוים מפני הארת כח חכמה המאיר בהם, ומשום כך נקראים בשם אופני הקודש. עבודת האופנים היא בבחינת עיגולים, לעומת עבודת השרפים שעבודתם הוא בבחינת יושר.
חיות הקודש, שהם המלאכים בעולם היצירה, אהבתם היא בבחינת טעם ודעת, מחמת השגתם איך שהקב"ה הוא קדוש ומובדל מן העולמות. ואף שהשגת חיות הקודש הוא נמוך יותר מהשגת השרפים העומדים בעולם הבריאה, הרי שאף על פי כן "שית ספירן מקננין ביצירה" והן הם בחינת ששה סדרי משנה שהם בבחינת טעם ודעת. אבל האופנים הם בבחינת עשיה, שאין להם בחינת טעם ודעת והשגה גדולה באור א"ס ב"ה כחיות הקדש, ואף על פי כן הם מרעישים מחמת אהבה טבעית שלהם.
עבודתם
על העבודה של האופנים ושל חיות הקודש נאמר "והאןפנים וחיות הקודש ברעש גדול מתשנאים לעומת שרפים". כאשר הם שומעים את השבח הנאמר ב"קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", שזה הוא למעלה מהשגתם, הם מתפעלים כאדם השומע דבר שאינו מבין אבל יודע שדבר גדול הוא
מקומם
האופנים מקבלים את שפעם ממלכות דמלכות של עולם העשיה. מן שמרי האופנים שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך לע' שרים, ומהם נשפע למזלות, ומהם נמשכת הנהגת עולם העשיה הגשמי.
שמרי האופנים
שמרי האופנים הוא בחינת החיצוניות של האופנים, והפסולת שבהם. מפנימיות שמרי האופנים נמשך נפש הבהמית, שיש לה שכל ומדות, מה שאין כן מחיצוניות שמרי האופנים שנמשך משם נפש בהמה ממש, ושאר השפעות חיצוניות. שבעים שרים מקבלים את השפע שלהם משמרי האופנים.
- ↑ יחזקאל א, טז.
- ↑ פסוק טז.
- ↑ שאופן מקנן בעשיה.