תנחום דונין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בהיותו נער בגיל 12, עלה אביו עם משפחתו מרוסיה דרך מנצ'וריה ומצרים, עד שהגיעו לארץ ישראל בשנת [[תר"פ]] והשתקעו ב[[חיפה]]. | בהיותו נער בגיל 12, עלה אביו עם משפחתו מרוסיה דרך מנצ'וריה ומצרים, עד שהגיעו לארץ ישראל בשנת [[תר"פ]] והשתקעו ב[[חיפה]]. | ||
זמן קצר לאחר שהגיעו לחיפה, חמק מביתו ויצא עצמאית ל[[ירושלים]], ונכנס ללמוד בישיבת עץ חיים, שם התקרב למשגיח הצדיק הירושלמי ר' [[אריה לוין]] שגידל אותו כבנו<ref>בין השאר הבטיח לו ר' אריה כשביטא את הערכתו שישתדך עמו, ואכן נכדו של ר' אריה לוין, בנו בכורו של חתנו הגרי"ש אלישיב, התחתן עם בתו של ר' תנחום. | זמן קצר לאחר שהגיעו לחיפה, חמק מביתו ויצא עצמאית ל[[ירושלים]], ונכנס ללמוד בישיבת עץ חיים, שם התקרב למשגיח הצדיק הירושלמי ר' [[אריה לוין]] שגידל אותו כבנו<ref>בין השאר הבטיח לו ר' אריה כשביטא את הערכתו שישתדך עמו, ואכן נכדו של ר' אריה לוין, בנו בכורו של חתנו הגרי"ש אלישיב, התחתן עם בתו של ר' תנחום.}}. | ||
כעבור מספר שנים של לימוד בירושלים, חזר לחיפה והיה לתלמיד הראשון בישיבת תפארת ישראל הליטאית שהוקמה בה. | כעבור מספר שנים של לימוד בירושלים, חזר לחיפה והיה לתלמיד הראשון בישיבת תפארת ישראל הליטאית שהוקמה בה. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
לאחר פרישתו ל[[גמלאות]], ייסד וניהל את בית הכנסת 'בית ראובן' על שם אביו. | לאחר פרישתו ל[[גמלאות]], ייסד וניהל את בית הכנסת 'בית ראובן' על שם אביו. | ||
נפטר בשבת קודש [[כ"ג אדר]] [[תשמ"ה]] בעיצומה של אמירת תהילים<ref>ככל הנראה לרגל [[שבת מברכים]]. | נפטר בשבת קודש [[כ"ג אדר]] [[תשמ"ה]] בעיצומה של אמירת תהילים<ref>ככל הנראה לרגל [[שבת מברכים]].}}. | ||
הלוייתו נערכה במוצאי שבת והשתתפו בה רבים מתושביה החרדים של חיפה, ביניהם האדמו"ר מסערט ויז'ינץ<ref>שהגיע על אף שבאותה שבת לא הרגיש טוב ולא יצא להתפלל עם הציבור. | הלוייתו נערכה במוצאי שבת והשתתפו בה רבים מתושביה החרדים של חיפה, ביניהם האדמו"ר מסערט ויז'ינץ<ref>שהגיע על אף שבאותה שבת לא הרגיש טוב ולא יצא להתפלל עם הציבור.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]] | *בנו, המשפיע החסידי ר' [[ראובן דונין]] | ||
*בנו, ר' [[אברהם דונין]] | *בנו, ר' [[אברהם דונין]] | ||
*בתו, מרת זהבה גולדה<ref>נפטרה ח אלול תשפ"ג | *בתו, מרת זהבה גולדה<ref>נפטרה ח אלול תשפ"ג}} רעיית ר' [[יצחק מרקוביץ]]. | ||
* בתו, מרת פרומה אלישיב<ref>נפטרה ב כסלו תשע"ה | * בתו, מרת פרומה אלישיב<ref>נפטרה ב כסלו תשע"ה}}. | ||
*חתנו, הרב [[יוסף אברהמ'ס]] | *חתנו, הרב [[יוסף אברהמ'ס]] | ||
גרסה מ־23:40, 11 בדצמבר 2024
הרב תנחום דונין (תרס"ח-כ"ג אדר תשמ"ה) היה מגזע חסידי חב"ד, איש חינוך, ועסקן בולט בקהילה החרדית בחיפה.
תולדות חיים
נולד בפאהאר שברוסיה הלבנה בשנת תרס"ח לאביו ר' ראובן דונין, מגזע חסידי חב"ד עד לדורו של אדמו"ר הזקן.
בגיל ארבעה חודשים התייתם מאמו, וגדל בבית סבו החסיד ר' שלמה דאנין מפאהאר.
בהיותו נער בגיל 12, עלה אביו עם משפחתו מרוסיה דרך מנצ'וריה ומצרים, עד שהגיעו לארץ ישראל בשנת תר"פ והשתקעו בחיפה.
זמן קצר לאחר שהגיעו לחיפה, חמק מביתו ויצא עצמאית לירושלים, ונכנס ללמוד בישיבת עץ חיים, שם התקרב למשגיח הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין שגידל אותו כבנו<ref>בין השאר הבטיח לו ר' אריה כשביטא את הערכתו שישתדך עמו, ואכן נכדו של ר' אריה לוין, בנו בכורו של חתנו הגרי"ש אלישיב, התחתן עם בתו של ר' תנחום.}}.
כעבור מספר שנים של לימוד בירושלים, חזר לחיפה והיה לתלמיד הראשון בישיבת תפארת ישראל הליטאית שהוקמה בה.
על אף שלמד בישיבות לא חב"דיות, נותר דבק במנהגי ונוסח חב"ד, וכאשר הגיע אדמו"ר הריי"צ לבקר בארץ הקודש, זכה לפגוש בו ולהיכנס ליחידות, כשאדמו"ר הריי"צ אף מסר לו פתק מסויים שתוכנו אינו ידוע.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת פייגא רייזל בת הרב שמואל בן ציון קגן, ר"מ בישיבת סלבודקה.
לאחר חתונתו נקרא על ידי הרב רובמן לשמש לצידו בצוות החינוכי של ישיבת תפארת ישראל, והוא החל לשמש כר"מ וכמשגיח רוחני, וזכה לקשרים קרובים עם גדולי ראשי הישיבות ובעלי המוסר בארץ ישראל באותם שנים, שאף היו מבקרים אותו בביתו, וזכה להשפיע על מאות תלמידים באופן עמוק.
במקביל, הקים את תלמוד התורה 'תנחומא' בחיפה, מוסד שהתקיים עד לחקיקת חוק חינוך חובה ממשלתי.
לאורך חייו ביקר פעם אחת אצל הרבי, לאחר שבנו ר' ראובן דונין התרחק והתקרב והפך לחסיד חב"ד, נסע מספר פעמים לרבי, וכאשר ניסה אביו להניאו מנסיעה נוספת, הבטיח לו שאם הוא יוותר על רצונו לנסוע הוא ייסע במקומו, ואכן קיים את הבטחתו ונסע לרבי, וזכה להיכנס ליחידות.
לצד פועלו החינוכי, נמנה על ראשי העסקנים של הקהילה החרדית בעיר, ופעל בשורת נושאים בהצלחה, ביניהם קיום חוף רחצה נפרד, השבתת הכרמלית בתי חרושת ומפעלים והשוק הסיטונאי בשבתות ובחגים, רכישת והפעלת צופרים להכרזה על כניסת השבת, ועוד.
כאשר עיריית חיפה סגרה את המקווה לטובת שיפוצים, הקים מקווה פרטי בחצר ביתו ששימש את התושבים במשך שנתיים עד לפתיחתו המחודשת של המקווה העירוני.
לאחר פרישתו לגמלאות, ייסד וניהל את בית הכנסת 'בית ראובן' על שם אביו.
נפטר בשבת קודש כ"ג אדר תשמ"ה בעיצומה של אמירת תהילים<ref>ככל הנראה לרגל שבת מברכים.}}.
הלוייתו נערכה במוצאי שבת והשתתפו בה רבים מתושביה החרדים של חיפה, ביניהם האדמו"ר מסערט ויז'ינץ<ref>שהגיע על אף שבאותה שבת לא הרגיש טוב ולא יצא להתפלל עם הציבור.}}.
משפחתו
- בנו, המשפיע החסידי ר' ראובן דונין
- בנו, ר' אברהם דונין
- בתו, מרת זהבה גולדה<ref>נפטרה ח אלול תשפ"ג}} רעיית ר' יצחק מרקוביץ.
- בתו, מרת פרומה אלישיב<ref>נפטרה ב כסלו תשע"ה}}.
- חתנו, הרב יוסף אברהמ'ס