שיחות לנוער: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־02:56, 8 בדצמבר 2024

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

שיחות לנוער (או באידיש שמועסן מיט קינדער און יוגנד) (או באנגלית TALKS AND TALES) היה ירחון לילדים שיצא לאור בשפות אנגלית ואידיש על ידי המרכז לעניני חינוך אחת לחודש משנת תש"ב ואילך.

מטרת הוצאת הירחון הייתה להעשיר את ידיעות הנוער היהודי בארה"ב בידע יהודי ברוח ישראל סבא. הירחון כלל דינים, מנהגים, סיפורים מהתלמוד והמדרש בקשר לפרשיות השבוע וכו', תולדות גדולי ישראל ועוד.

מטרת הגליון

הכוונה פנימית בההוצאת לאור של הירחון הייתה - החזקת היהדות, והחדרתה ללב הנוער בכל הדרכים האפשרים.

יחס הרבי הריי"צ והרבי לירחון

הירחון זכה ליחס מיוחד מהרבי הריי"צ, שעורר רבות במכתביו על הצורך בהפצת הירחון ^[^{דרוש מקור]}.

הרבי שליט"א היה מגיה בעיון כל ירחון חדש שעמד לצאת^[1].

בשנים תש"ג-תש"ד התפרסם בעיתון מדור קבוע עם תשובות לשאלות שבחר הרבי להציב בלוח כיס יומי לתלמיד.

במכתב משנת תשט"ז^[2] כותב הרבי:

מאשר הנני בתודה קבלת החוברת הראשונה של השיחות לנוער, ותנוח דעתו כאשר הניח את דעתי כאשר הופיע לאור עולם הנ"ל.
ויהי רצון שתהי' זה התחלה טובה לכבוש הספרות בארץ הקודש ת"ו, וביחוד הספרות לנוער על ידי תורת נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ, כי... גם שיחות אלו סוף כל סוף, התכלית המקווה הוא הפצת המעינות חוצה, וכמו בכל עניני התורה והמצוה (וכמש"נ ויצונו ה"א לעשות את כו' ליראה, אשר כיצד יבוא לאהבתו ויראתו הוא על ידי שיתבונן בגדולתו וכו' כפסק דין הרמב"ם, שזהו ענין תורת החסידות דע את אלקי אביך), והשי"ת יצליחו בהצלחה מופלגה, ויתוסף על ידי זה גם בעניניו הפרטים

אשרי חלקו שעומד בראש המפעל

במכתב משנת תשי"ח כותב הרבי לר' נפתלי קראוס: במ"ש אודות השיחות לנוער, כמדומה כבר נשלח לו בזה מכתב מהמל"ח.

ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כמה וכמה מבני ישראל לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט על פי פתגם רבנו הזקן אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [שאהבת השם הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי האהבה היא יסוד ושרש לכל רמ"ח מצוות עשה שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת]

.שער הגליון

הרבי ביאר למישהו איך שהציורים שעל שער הגליון, מבטעים ומחדירים את ללב הנוער שתי נקודות יסודיים ביהדות:

אשר היהדות וביטויה בפועל זאת אומרת התורה והמצוה, הם ענינים הכי נשגבים והכי נעלים בבריאה. ובקצה השני, שאי אפשר לאיזה ענין ומציאות בעולם, מבלי שיהיה מיוסד על התורה והמצוה.

וזה בבהירות הכי גדולה בציור שעל שער הגליון:

א) מצב ואופן ציור שני לוחות הברית. ב) מצב ואופן ציור כדור הארץ. ג) "ציור" פתגם רז"ל על שלושה דברים העולם עומד - תורה, עבודה וגמ"ח על ידי ג' עמודים, - ושואל להערותי בהאמור.

ואקדים נקודה, אשר בטח מובנת היא גם לכ', והיא, אשר השער האמור כבר נתפרסם זה שמונה עשרה שנה, ובכל מקום אשר הירחון מגיע, ז. א. בארצוה"ב בארץ ובתפוצות - בפרסום הכי רחב, אשר זה מכריח לצדד על קיום השער גם להבא, באם אין סברות מכריחות את ההיפך, ושוללות בהחלט ציורו כמו שהוא עד עתה.

ובהערה על ראשון ראשון, על מה שהעיר במכתבו:

סמל לוחות הברית על הגליון

הסמל - בבהירות הכי גדולה - של התורה והמצוה, הוא, שני לוחות הברית, ומודגש בציור, שזהו למעלה מן הארץ וגם מעל לשמים, אשר קשה לסמלם באופן בהיר, אם לא על ידי עננים, ולכן מקום שני הלוחות, הוא ממעל לעננים, וממעל להם הוא רק הבורא יתברך, שבציור השער מרומז בהאותיות ב"ה. וממטה להם - כדור הארץ, וכיון שמתן תורה הרי היה בהר סיני, מצויר הכדור באופן אשר קו ישר מהאותיות 'ב"ה', דרך שני לוחות הברית, יגיע, לפי ערך, בשטח שבו היה מתן תורה - הר סיני.

ובשביל כוונה זו, שלושת הפרטים (כדור הארץ, הלוחות והאותיות) הם באלכסון, ולא זה תחת זה, שהרי אז צריך היה לצייר הכדור באופן, שהנוער לא הורגל בו כלל וכלל, זאת אומרת מזרח למעלה ומערב למטה. וגם כי אז לא היה בא על השער כי אם חלק ממדינות היישוב, והרי הכוונה להדגיש, שהתורה בתקפה בכל מקום ומקום.

כדור הארץ על שלושה עמודים

הציור מבוססת על דברי המשנה^[3] "עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים", ובהציור שעל השער באו דברי המשנה כפשוטה, אך כמובן שכל אחד מבין, אשר תורה עבודה וגמילות חסדים, אינם עמודים גשמים, כי אם מובן רוחני (אף שמתבטא במעשי ידי אדם בפועל) וכל אחד יודע, אשר התורה עומדת ובאה מנותן התורה.

(ולמרות שהמשנה משתמשת בסגנון "העולם עומד", המשותף גם לעמידה של דבר גשמי על עמוד גשמי, אף שכוונתה למובן הרוחני והפנימי שבזה, אינה חוששת לשום טעות בזה, וכמו שמוכח גם מזה מה שאין אף אחד ממפרשי המשנה, עומדים על השאלה, על מה עומדים העמודים, וכמו כן גם בציור השער, להבדיל, אין כל מקום לטעות בהאמור)^[4].

שמועסן מיט קינדער און יוגנד

במקור יצאה הסדרה באידיש תחת השם שמועסן מיט קינדער און יוגנד. החל לצאת לאור בשנת תש"ב, במשך 48 שנים, בגליון חודשי שיצא לאור מדי חודש בחודשו^[5].

הגליון נערך על ידי המחנך הרב ניסן מינדל, ויצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך.

הרבי השיב באגרת ארוכה ומפורטת לרב משה פנחס כץ, על שאלותיו בדיוקים בגיליונות השמועסן ^[6]

ההוצאה לאור

אידיש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עברית

באלול תשט"ז החל לצאת לאור חוברת 'שיחות לנוער' בארה"ק בשפה העברית על ידי הרב אברהם מייזליש ע"ה והחסיד ר' נפתלי קראוס ע"ה.

הוצאה זו התבססה רבות על הנכתב בגליונות הישנים באידיש של 'שיחות לנוער' כשעליהם נוסף: ציור מעוצב ומרהיב עין בדף ראשון של כל עמוד ובו מושגים יהודיים הקשורים לפרשיות וכו', כמו כן כלל הגליון מדור על נפלאות הבורא, מדורי יהדות על החגים, מדור על גדולי ישראל מהדורות הקודמים ועוד.

ההוצאה לאור נמשכה עד לשנת תשמ"א, ובסך הכל יצאו לאור 333 חוברות. בהמשך אוגדו החוברות ויצאו לאור בסדרת ספרים.

לאחר שהחוברות פסקו לצאת לאור, יצאו לאור מספר ספרים שליקטו כתבות מתוך חוברות השיחות לנוער חלקם בעריכה מחודשת:

חגי ישראל ומועדיו - בעריכת רחל זמיר, לקט כתבות על החגים
מה שסיפר לי סבא - ארבעה כרכי סיפורים מתוך שיחות לנוער
נפלאות הטבע - לקט כתבות מתוך המדור בעריכה מחודשת ע"י א. נבון, 2 כרכים
ואני תפילתי (ב' כרכים)
מי, מה ואימתי – מדור 'הידעת?'

ספרים באידיש

דערצייל מיר א מעשה – סיפורים נבחרים משיחות לנוער באידיש (ג' כרכים)
ווער, וואס, וואו, ווען – מי, מה ואימתי – מדור 'הידעת?' משיחות לנוער באידיש

בשנת תשס"ד נטל על עצמו ר' ליאור אליהו, מכפר חב"ד להוציא לאור בצורה מחודשת את הירחון על ידי ליקוט החומר מתוך הגיליונות שיצאו לאור בעבר בהדפסה צבעונית ובהקלדה מחדש. במסגרת זו הספיקו לצאת לאור שני כרכים וההוצאה לאור פסקה בעקבות פטירתו הטראגית בתאונת דרכים של היוזם.

ראו גם

חב"דפדיה:מפתח אינטראקטיבי לשיחות לנוער

קישורים חיצונים

ארכיון הגליונות
מפתח ערכים אינטרקטיבי לגליונות שיחות לנוער, מיזם של חב"דפדיה להנגשת התוכן בגליונות
כיבוש ספרותי - שיחות לנוער, בקובץ "ושאבתם בששון" בהוצאת ועד חיילי בית דוד - תשע"ט, ע' 28
ההוצאה המחודשת של 'שיחות לנוער' ממשיכה, י"ט תמוז התשס"ה

הערות שוליים

↑ ראו לדוגמא עמוד 98 ואילך (תשורה פייפ תשפ"ד) צילומים מהגהות הרבי על אחד הגליונות.
↑ אגרות קודש.
↑ מסכת אבות א, ב.
↑ אגרות קודש במכתב ההוא, מענה הרבי לההצעה להחליף את הציור שעל השער לשלשת הממדים דאורך ורוחב ועומק (coordinates) וכל אחד מהם יסמל אחד משלושת העמודים אשר בהמשנה. והרבי עונה שמלבד אשר ענין הממדים, אפשרי להיות בכמה אופנים, לא רק באורך רוחב ועמק, אלא גם ממדים כדוריים וכו', ובלבד שתהיינה שלשה אי תלוים זה בזה, וכמבואר בארוכה בחכמת ההנדסה, ולא עוד אלא שלכמה תועליות יש להוסיף עליהם, ולא רק מעמד רביעי - הזמן, אלא עוד - וכהשקו"ט בזה בחכמת החשבון, הרי כל ענין הממדים הוא, שדבר הצריך מדידה יהיה נמצא בתוכם, ז. א. שהם יקבעו מקומו יגבילוהו וימדדו אותו, ולא שיהיו ממעל לו וכו'. כמובן כל זה בא כהערה, נוסף על העיקר - שבכלל אין מקום להאמור בשער ירחון לנוער, שכמה סוגים בו, בהנוגע לידיעות בחכמת הטבע, ואשר רובם בוודאי לא יבינו כלל ענין ציור כהאמור, ואפילו מאלו דבתי"ס תיכוני, על אחת כמה וכמה אלו שלמטה מהם, וכאמור כוונת ענין הנמסר על ידי הציור ומטרתו, שלא יוזקק לשום ביאור נוסף על הציור, כי באם לאו הרי פגום הוא וחסר.
↑ סקירה על התייסדות העיתון והגהות הרבי עליו, עמוד 34.
↑ תשורה זינגער תשס"ו

[1] ראו לדוגמא עמוד 98 ואילך (תשורה פייפ תשפ"ד) צילומים מהגהות הרבי על אחד הגליונות.

[2] אגרות קודש.

[3] מסכת אבות א, ב.

[4] אגרות קודש במכתב ההוא, מענה הרבי לההצעה להחליף את הציור שעל השער לשלשת הממדים דאורך ורוחב ועומק (coordinates) וכל אחד מהם יסמל אחד משלושת העמודים אשר בהמשנה. והרבי עונה שמלבד אשר ענין הממדים, אפשרי להיות בכמה אופנים, לא רק באורך רוחב ועמק, אלא גם ממדים כדוריים וכו', ובלבד שתהיינה שלשה אי תלוים זה בזה, וכמבואר בארוכה בחכמת ההנדסה, ולא עוד אלא שלכמה תועליות יש להוסיף עליהם, ולא רק מעמד רביעי - הזמן, אלא עוד - וכהשקו"ט בזה בחכמת החשבון, הרי כל ענין הממדים הוא, שדבר הצריך מדידה יהיה נמצא בתוכם, ז. א. שהם יקבעו מקומו יגבילוהו וימדדו אותו, ולא שיהיו ממעל לו וכו'. כמובן כל זה בא כהערה, נוסף על העיקר - שבכלל אין מקום להאמור בשער ירחון לנוער, שכמה סוגים בו, בהנוגע לידיעות בחכמת הטבע, ואשר רובם בוודאי לא יבינו כלל ענין ציור כהאמור, ואפילו מאלו דבתי"ס תיכוני, על אחת כמה וכמה אלו שלמטה מהם, וכאמור כוונת ענין הנמסר על ידי הציור ומטרתו, שלא יוזקק לשום ביאור נוסף על הציור, כי באם לאו הרי פגום הוא וחסר.

[5] סקירה על התייסדות העיתון והגהות הרבי עליו, עמוד 34.

[6] תשורה זינגער תשס"ו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 מטרת הוצאת הירחון הייתה להעשיר את ידיעות הנוער היהודי בארה"ב בידע יהודי ברוח ישראל סבא. הירחון כלל דינים, מנהגים, סיפורים מהתלמוד והמדרש בקשר לפרשיות השבוע וכו', תולדות גדולי ישראל ועוד.
+== מטרת הגליון ==
+הכוונה פנימית בההוצאת לאור של הירחון הייתה - החזקת היהדות, והחדרתה ללב הנוער בכל הדרכים האפשרים.
 ==יחס הרבי הריי"צ והרבי לירחון==
@@ שורה 24: / שורה 27: @@
 במכתב משנת [[תשי"ח]] כותב הרבי לר' [[נפתלי קראוס]]: במ"ש אודות השיחות לנוער, כמדומה כבר נשלח לו בזה מכתב מהמל"ח.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כמה וכמה מבני ישראל לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט על פי פתגם [[רבנו הזקן]] אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [ש[[אהבת השם]] הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי ה[[אהבה]] היא יסוד ושרש לכל רמ"ח [[מצוות]] עשה שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת]}}.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כמה וכמה מבני ישראל לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט על פי פתגם [[רבנו הזקן]] אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [ש[[אהבת השם]] הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי ה[[אהבה]] היא יסוד ושרש לכל רמ"ח [[מצוות]] עשה שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת]}}
-== שער הגליון ==
+== .שער הגליון ==
+הרבי ביאר למישהו איך שהציורים שעל שער הגליון, מבטעים ומחדירים את ללב הנוער שתי נקודות יסודיים ביהדות:
-אנו מוצאים מכתב מפורט של הרבי בנוגע לציורים שעל שער הגליון:
+אשר היהדות וביטויה בפועל זאת אומרת התורה והמצוה, הם ענינים הכי נשגבים והכי נעלים בבריאה. ובקצה השני, שאי אפשר לאיזה ענין ומציאות בעולם, מבלי שיהיה מיוסד על התורה והמצוה.
-בהתענינות קראתי מכתבו מער"ח ניסן, בהמשך לשיחתנו בעת בקורו.
+וזה בבהירות הכי גדולה בציור שעל שער הגליון:
-ומתעכב ביחוד בהנוגע לציור השער של השיחות לנוער, המו"ל על ידי המל"ח (מרכז לעניני חנוך), ומבקר בשלש נקודות:
 א) מצב ואופן ציור שני לוחות הברית. ב) מצב ואופן ציור כדור הארץ. ג) "ציור" פתגם רז"ל על שלושה דברים העולם עומד - תורה, עבודה וגמ"ח על ידי ג' עמודים, - ושואל להערותי בהאמור.
@@ שורה 39: / שורה 42: @@
 ובהערה על ראשון ראשון, על מה שהעיר במכתבו:
-=== מטרת הגליון ===
-א) כשהוחלט להו"ל את הירחון, מובן שהכוונה פנימית הייתה - החזקת היהדות והחדרתה ללב הנוער בכל הדרכים האפשרים, שבזה לא רק קריאת הכתוב, אלא גם ראיה ראשונה בשער הירחון, שבזה שתי נקודות,
-אשר היהדות וביטויה בפועל ז. א. התורה והמצוה, הם ענינים הכי נשגבים והכי נעלים בבריאה. ובקצה השני, שאי אפשר לאיזה ענין ומציאות בעולם, מבלי שיהיה מיוסד על התורה והמצוה,
 === סמל לוחות הברית על הגליון ===
-והסמל - בבהירות הכי גדולה - של התורה והמצוה, הוא, כמובן, שני [[לוחות הברית]], שזה ידוע גם לאלו שלא קבלו כל חינוך יהודי, איזה שיהיה - שגם להם מופנה הירחון.
+הסמל - בבהירות הכי גדולה - של התורה והמצוה, הוא, [[לוחות הברית|שני לוחות הברית]], ומודגש בציור, שזהו למעלה מן הארץ וגם מעל לשמים, אשר קשה לסמלם באופן בהיר, אם לא על ידי עננים, ולכן מקום שני הלוחות, הוא ממעל לעננים, וממעל להם הוא רק הבורא יתברך, שבציור השער מרומז בהאותיות [[ברוך השם|ב"ה]]. וממטה להם - [[כדור הארץ]], וכיון ש[[מתן תורה]] הרי היה ב[[הר סיני]], מצויר הכדור באופן אשר קו ישר מהאותיות 'ב"ה', דרך שני לוחות הברית, יגיע, לפי ערך, בשטח שבו היה מתן תורה - הר סיני.
-והודגש בציור שזהו למעלה מן הארץ וגם מעל לשמים, אשר קשה לסמלם באופן בהיר, אם לא על ידי עננים, ולכן מקום שני הלוחות, הוא ממעל לעננים, וממעל להם הוא רק הבורא יתברך, שבציור השער מרומז בהאותיות ב"ה. וממטה להם - כדור הארץ, וכיון שמתן תורה הרי היה בהר סיני, מצויר הכדור באופן אשר קו ישר מהאותיות האמורות, דרך שני לוחות הברית, יגיע, לפי ערך, בשטח ההוא.
-לכוונה האמורה, באו שלושת פרטים האמורים באלכסון, ולא זה תחת זה, שהרי אז צריך היה לצייר הכדור באופן, שהנוער לא הורגל בו כלל וכלל, ז. א. מזרח למעלה ומערב למטה, וכנ"ל הרי כוונת השער, שהרואה אותו, לא יוזקק לכל ביאור נוסף, על מה שרואים עיניו.
-ועוד טעם בזה, שאז לא היה בא על השער כי אם חלק ממדינות היישוב, והרי הכוונה להדגיש, שהתורה בתקפה בכל מקום ומקום.
-מטעם האמור - מובן שהלוחות לא באו במצב ישר, כי אם מוטה קצת על הצד, שהרי הארץ צריכה הייתה להמצא מתחת להם והלוחות מתחת להאותיות.
-=== ציור כדור הארץ ===
+ובשביל כוונה זו, שלושת הפרטים (כדור הארץ, הלוחות והאותיות) הם באלכסון, ולא זה תחת זה, שהרי אז צריך היה לצייר הכדור באופן, שהנוער לא הורגל בו כלל וכלל, זאת אומרת מזרח למעלה ומערב למטה. וגם כי אז לא היה בא על השער כי אם חלק ממדינות היישוב, והרי הכוונה להדגיש, שהתורה בתקפה בכל מקום ומקום.
-ב) בהערתו לציור כדור הארץ, עומד על ג' עמודים, ושואל, שזה צריך לתוספת הסבר - על מה עומדים העמודים וכו'.
+=== כדור הארץ על שלושה עמודים ===
-הנה מובן, שהערתו היא בהנוגע לדבר המשנה, שהרי בהשער באו - בציור - דברי המשנה כפשוטה, ובאמת גם בהמשנה, הסבר האמור אינו מוכרח, שהרי כל אחד מבין, אשר תורה עבודה וגמ"ח, אינם עמודים גשמים, כי אם מובן רוחני (אף שמתבטא במעשי ידי אדם בפועל) וכל אחד יודע, אשר התורה עומדת ובאה מנותן התורה, ואין זה דורש פירוש, וכמו שהמשנה משתמשת בסגנון "העולם עומד", המשותף גם לעמידה של דבר גשמי על עמוד גשמי, אף שכוונתה למובן הרוחני והפנימי שבזה, ואינה חוששת לשום טעות בזה, וכדמוכח גם ממה שמפרשי המשנה, אשר רבים הם במאד במיוחד למסכת אבות, אין אף אחד, עומד על השאלה, על מה עומדים העמודים, גם בציור השער, להבדיל, לדעתי - אין כל מקום, לטעות בהאמור.
+הציור מבוססת על דברי המשנה<ref>[[מסכת אבות]] א, ב.</ref> {{ציטוטון|עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַ[[תורה|תּוֹרָה]], וְעַל הָ[[קרבנות|עֲבוֹדָה]], וְעַל [[גמילות חסדים|גְּמִילוּת חֲסָדִים]]}}, ובהציור שעל השער באו דברי המשנה כפשוטה, אך כמובן שכל אחד מבין, אשר תורה עבודה וגמילות חסדים, אינם עמודים גשמים, כי אם מובן רוחני (אף שמתבטא במעשי ידי אדם בפועל) וכל אחד יודע, אשר התורה עומדת ובאה מנותן התורה.
-במ"ש להחליף ציור האמור בשלשת הממדים דאורך ורוחב ועומק (coordinates) וכל אחד מהם יסמל אחד משלושת העמודים אשר בהמשנה.
+(ולמרות שהמשנה משתמשת בסגנון "העולם עומד", המשותף גם לעמידה של דבר גשמי על עמוד גשמי, אף שכוונתה למובן הרוחני והפנימי שבזה, אינה חוששת לשום טעות בזה, וכמו שמוכח גם מזה מה שאין אף אחד ממפרשי המשנה, עומדים על השאלה, על מה עומדים העמודים, וכמו כן גם בציור השער, להבדיל, אין כל מקום לטעות בהאמור){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6795&search=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8 אגרות קודש] במכתב ההוא, מענה הרבי לההצעה להחליף את הציור שעל השער לשלשת הממדים דאורך ורוחב ועומק (coordinates) וכל אחד מהם יסמל אחד משלושת העמודים אשר בהמשנה.
-הנה - מלבד אשר ענין הממדים, אפשרי להיות בכמה אופנים, לא רק באורך רוחב ועמק, אלא גם ממדים כדוריים וכו', ובלבד שתהיינה שלשה אי תלוים זה בזה, וכמבואר בארוכה בחכמת ההנדסה, ולא עוד אלא שלכמה תועליות יש להוסיף עליהם, ולא רק מעמד רביעי - הזמן, אלא עוד - וכהשקו"ט בזה בחכמת החשבון, הרי כל ענין הממדים הוא, שדבר הצריך מדידה יהיה נמצא בתוכם, ז. א. שהם יקבעו מקומו יגבילוהו וימדדו אותו, ולא שיהיו ממעל לו וכו'.
+והרבי עונה שמלבד אשר ענין הממדים, אפשרי להיות בכמה אופנים, לא רק באורך רוחב ועמק, אלא גם ממדים כדוריים וכו', ובלבד שתהיינה שלשה אי תלוים זה בזה, וכמבואר בארוכה בחכמת ההנדסה, ולא עוד אלא שלכמה תועליות יש להוסיף עליהם, ולא רק מעמד רביעי - הזמן, אלא עוד - וכהשקו"ט בזה בחכמת החשבון, הרי כל ענין הממדים הוא, שדבר הצריך מדידה יהיה נמצא בתוכם, ז. א. שהם יקבעו מקומו יגבילוהו וימדדו אותו, ולא שיהיו ממעל לו וכו'.
-כמובן כל זה בא כהערה, נוסף על העיקר - שבכלל אין מקום להאמור בשער ירחון לנוער, שכמה סוגים בו, בהנוגע לידיעות בחכמת הטבע, ואשר רובם בוודאי לא יבינו כלל ענין ציור כהאמור, ואפילו מאלו דבתי"ס תיכוני, על אחת כמה וכמה אלו שלמטה מהם, וכאמור כוונת ענין הנמסר על ידי הציור ומטרתו, שלא יוזקק לשום ביאור נוסף על הציור, כי באם לאו הרי פגום הוא וחסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6795&search=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8 אגרות קודש].}}
+כמובן כל זה בא כהערה, נוסף על העיקר - שבכלל אין מקום להאמור בשער ירחון לנוער, שכמה סוגים בו, בהנוגע לידיעות בחכמת הטבע, ואשר רובם בוודאי לא יבינו כלל ענין ציור כהאמור, ואפילו מאלו דבתי"ס תיכוני, על אחת כמה וכמה אלו שלמטה מהם, וכאמור כוונת ענין הנמסר על ידי הציור ומטרתו, שלא יוזקק לשום ביאור נוסף על הציור, כי באם לאו הרי פגום הוא וחסר.}}.
 ==שמועסן מיט קינדער און יוגנד==