אב"ג ית"ץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בחינה זו היא בחינת [[חסד שבגבורה]]{{הערה|בתפילה זו יש שבעה חרוזים, וכל אחד מהחרוזים שבתפילה זו הוא כנגד פרט אחד מהתכללות המידות, מחסד ועד מלכות.}}, שאף שענינה הוא כריתת השפע לסטרא אחרא, כלומר שזו פעולה של דין, אבל היא חסד לצד הקדושה, ולצד המבואר לעיל שהוא ענין התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200017019 שיחת שבת פרשת תשא שבת פרה תשל"ב עמוד 354], וראו גם [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14005&CategoryID=2259 שיחת אחרון של פסח תשמ"ה] סעיף נ-נא.}}, בכללות הוא ענין ה[[תפילה]] כמו שכתוב 'אל תיראי תולעת יעקב', שבני ישראל אין כוחם אלא בפיהם{{הערה|אור התורה תבוא תתשג.}}. | בחינה זו היא בחינת [[חסד שבגבורה]]{{הערה|בתפילה זו יש שבעה חרוזים, וכל אחד מהחרוזים שבתפילה זו הוא כנגד פרט אחד מהתכללות המידות, מחסד ועד מלכות.}}, שאף שענינה הוא כריתת השפע לסטרא אחרא, כלומר שזו פעולה של דין, אבל היא חסד לצד הקדושה, ולצד המבואר לעיל שהוא ענין התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200017019 שיחת שבת פרשת תשא שבת פרה תשל"ב עמוד 354], וראו גם [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14005&CategoryID=2259 שיחת אחרון של פסח תשמ"ה] סעיף נ-נא.}}, בכללות הוא ענין ה[[תפילה]] כמו שכתוב 'אל תיראי תולעת יעקב', שבני ישראל אין כוחם אלא בפיהם{{הערה|אור התורה תבוא תתשג.}}. | ||
בכתביו של רבי לוי יצחק מבואר שמהשבירה של אבית"ץ של [[עולם התהו]] התהוו המאכלים{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=7 לקוטי לוי יצחק חלק ג' עמוד י].}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:30, 2 בנובמבר 2024
השם אב"ג ית"ץ הוא השם היוצא מראשי התיבות של ששת המילים בחרוז הראשון של תפילת אנא בכח, ענינו של שם זה הוא חסד שבגבורה, ופעולתו הוא הכרתת השפע האלוקי לחיצונים, שעיקרו בעבודה הוא על ידי אותיות התורה והתפילה.
בסדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
למנהג חב"ד, אף שאין אומרים ראשי תיבות אלו בפה, יש לצייר אותם במחשבה[1].
מלבד המקומות בהם מופיעה תפילה זו במפורש[2] על פי קבלה יש לכוון שם זה גם במקומות נוספים בתפילה[3].
משמעות השם על פי פנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתקוני זוהר[4] כתוב כי בשם זה הוציא הקב"ה את בני ישראל ממצרים[5], ובספרים הקדושים מובא כי שם זה הוא בגימטריא 'עולת תמיד'[6].
אדמו"ר הצמח צדק מציין כי שם זה הוא בגימטריא 'שור' ו'עלינו לשבח'[7] ובגימטריא 'תולע'[8] ורומז לכח התורה שעל ידה שורפים ומכלים ומבערים החיצונים, בדוגמת כח התולעת שבאמצעות פיה יכולה לקצוץ ולהרקיב העץ, ובכח התורה מפרידים יניקת החיצונים[9].
בחינה זו היא בחינת חסד שבגבורה[10], שאף שענינה הוא כריתת השפע לסטרא אחרא, כלומר שזו פעולה של דין, אבל היא חסד לצד הקדושה, ולצד המבואר לעיל שהוא ענין התורה[11], בכללות הוא ענין התפילה כמו שכתוב 'אל תיראי תולעת יעקב', שבני ישראל אין כוחם אלא בפיהם[12].
בכתביו של רבי לוי יצחק מבואר שמהשבירה של אבית"ץ של עולם התהו התהוו המאכלים[13].
הערות שוליים
- ↑ סידור אדמו"ר הזקן עם ציונים והערות (רסקין) עמוד קו, ולוח היום יום פתגם לב' תשרי וכ"ד אדר שני. ספר המנהגים עמוד 6. קצות השולחן הוספות לסימן יד בדי השולחן ס"ק ה'.
- ↑ בסיום סדר הקרבנות קודם שחרית ומנחה, לפני 'לכה דודי' ובנוסח ספירת העומר, בתקיעת שופר לאחר קידוש לבנה, באמירת מענה לשון, ובאמירת קריאת שמע שעל המיטה.
- ↑ כגון באמירת 'שמע קולנו' בתפילת שמונה עשרה (ראו סידור אדמו"ר הזקן עם ציונים והערות (רסקין) עמוד קמג).
- ↑ תקון ג.
- ↑ "ביה אפיק ישראל מגלותא".
- ↑ לקוטי תורה פרשת חוקת נח, ד, אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פנחס עמוד א'קכא, וראו גם הנלקט בזה בילקוט משיח וגאולה חלק כ' עמוד 381.
- ↑ אור התורה נך עמוד תרצג ועמוד תשנז. אור התורה במדבר עמוד א'תרלב.
- ↑ אור התורה נך עמוד תשז.
- ↑ אור התורה במדבר חלק ג' עמוד תשנט.
- ↑ בתפילה זו יש שבעה חרוזים, וכל אחד מהחרוזים שבתפילה זו הוא כנגד פרט אחד מהתכללות המידות, מחסד ועד מלכות.
- ↑ שיחת שבת פרשת תשא שבת פרה תשל"ב עמוד 354, וראו גם שיחת אחרון של פסח תשמ"ה סעיף נ-נא.
- ↑ אור התורה תבוא תתשג.
- ↑ לקוטי לוי יצחק חלק ג' עמוד י.