יוסף בארנס: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
(←משפחתו) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
*בתו, מרת אסתר הדסה רעיית ר' יוסף יצחק אייזנברג - כפר חב"ד | *בתו, מרת אסתר הדסה רעיית ר' יוסף יצחק אייזנברג - כפר חב"ד | ||
*בתו, מרת חוה צופיה רעיית ר' חיים בן נתן - כפר חב"ד | *בתו, מרת חוה צופיה רעיית ר' חיים בן נתן - כפר חב"ד | ||
*בתו, מרת שרה יסכה רעיית ר' שמואל אליהו אייזנברג - רחובות | *בתו, מרת שרה יסכה רעיית ר' [[שמואל אליהו אייזנברג]] - רחובות | ||
*בתו, מרת דבורה לאה | *בתו, מרת דבורה לאה | ||
*בתו, מרת ילתא גיטל רעיית ר' אייל שמעון ברק - כפר חב"ד | *בתו, מרת ילתא גיטל רעיית ר' אייל שמעון ברק - כפר חב"ד | ||
גרסה אחרונה מ־08:14, 21 באוקטובר 2024
ר' יוסף בארנס (יליד שנת תש"ג, 1942) הוא אופטומטריסט ואופטיקאי תושב כפר חב"ד, חבר ועדת הביקורת של הישוב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ד חשון תש"ג באמסטרדם שבהולנד בעיצומה של מלחמת עולם השניה, לאביו מר גרשון (הרמן) ומרת אלן סופיה בארנס. הוריו הספיקו לברוח מגרמניה כל אחד בגפו להולנד לפני שהולנד נכבשה על ידי הגרמנים, ובהולנד הוריו הכירו זה את זה ובאו בקשרי הנישואין.
חודשים ספורים לאחר שנולד, נכבשה העיירה על ידי הנאצים והמשפחה כולה נשלחה למחנה ווסטרבורק, משם נשלחה האמא למחנה סוביבור שם נרצחה. לאחר זמן הועברו שאר בני המשפחה למחנה טרזינשטט שם קיבל האבא תעודת מהנדס.
כילד פעוט, ובפרט שלא היתה את האמא שתדאג לו, חלה במנה במחלות רבות ובהם במחלת הפוליו שהביאה אותו למצב של סכנת חיים ממשית. למעשה, דווקא המצב הבריאותי הרופף הוא זה שהציל את בני המשפחה ממוות בטוח, כיון שהנאצים שלחו לאושוויץ להדמה רק אנשים בריאים וחזקים, ואת השאר היו משאירים במחנות מתוך מחשבה שחבל לבזבז עליהם מקום בנסיעה אם ייתכן ובלאו הכי לא ישרדו מעצמם במחנה, אך כיון שעל אף המצב הבריאותי שרד עד לסוף המלחמה הוא ומשפחתו ניצלו.
אחרי השחרור ותקופת שיקום חזר האב עם שני ילדיו להולנד והתחתן בשנית עם אישה הולנדית לא יהודייה וניסה לנתק קשר עם יהדותו ובאווירה זו גידל את ילדיו.
כשהגיע לגיל 11 קנה ספר כיס קטן בו היה מוסבר על 4 הדתות, הוא התלהב מאוד לקרוא על היהדות והחל להתעניין בה בעוד אביו התנגד לכך מאוד. בגיל 18 לאחר חגיגת יום ההולדת שלו ניגש לאביו והודה לו על כל היחס שקיבל אך הודיע לו שלמרות התנגדותו ברצונו להיות יהודי.
בסיוע אחותו, מצא מספר טלפון של מרכז תנועת 'בני עקיבא' בהולנד, מר דוד איזנמן, שקירב אותו מאוד וליווה אותו בצעדים הראשונים של שמירת תורה ומצוות. בהמשך, במהלך מחנה הקיץ שארגנה תנועת 'בני עקיבא' הגיע למקום חסיד חב"ד בשם משה טוביה פישר ששימש כשליח הסוכנות היהודית, ובעקבות הקשר הקרוב שנוצר בהם הפך לחסיד חב"ד והתקשר לרבי.
בהמשך, הושפע לצד ר' יצחק פורסט גם מר' יעקב פרידריך מאנטוורפן, שעוד בהיותו בהולנד סייע בתרגום שיחות קודש של הרבי להולנדית.
בשנת תש"כ בהשפעת ר' משה פישר הגיע לארץ במסגרת מסע של הסוכנות היהודית להכשרת מדריכי נוער, ולאחר מכן עבד כשנה כמדריך בתנועת בני עקיבא באמסטרדם.
בהגיעו לגיל נישואין, השתדך עם רעייתו מרת רוזה בת אברהם ונונה[1], ילידת מרוקו שהתקרבה אף היא על ידי חסידי חב"ד ושימשה כמדריכה בבית רבקה (יער) בצרפת, ושמחת הווארט התקיימה באנטוורפן שבבלגיה. בהגיע העת, התקיימה החתונה בישיבת חב"ד בברינואה, ובהוראת הרבי מייד לאחר החתונה עלו בני הזוג לארץ וקבעו את מגוריהם בבני ברק, וכעבור שנה וחצי הצליחו למצוא דירה בכפר חב"ד כהוראת הרבי וקבעו את מגוריהם במקום.
בשנת תשל"ב נסע לרבי לראשונה[2], והיחידות נמשכה זמן ארוך מהרגיל, במשך 10 דקות.
שימש במשך שנים ארוכות כחבר ועדת הביקורת של כפר חב"ד, לצד ר' צבי רוטנברג.
לפרנסתו, עבד לאורך השנים כאופטיקאי ואופטומטריסט.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת אסתר הדסה רעיית ר' יוסף יצחק אייזנברג - כפר חב"ד
- בתו, מרת חוה צופיה רעיית ר' חיים בן נתן - כפר חב"ד
- בתו, מרת שרה יסכה רעיית ר' שמואל אליהו אייזנברג - רחובות
- בתו, מרת דבורה לאה
- בתו, מרת ילתא גיטל רעיית ר' אייל שמעון ברק - כפר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נס מהלך, 'מבית ההוראה' גליון 20 תשרי תשפ"ה
- מנדי דיקשטיין, הילד ההולנדי הפך לחסיד כפר חב"די, שבועון בית משיח גליון 1316 כ"ה סיון תשפ"ב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אם כבר יהודים - אז לחיות כיהודים, הכפר של הרבי גליון 16 מנחם אב תשע"א