קשת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה|הסרת 90% מהערך שאינו קשור לחב"ד}} | |||
[[קובץ:קשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשת בענן]] | [[קובץ:קשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קשת בענן]] | ||
'''קשת בענן''' היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצהוהחזרה של קרני [[אור]] הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור [[השמש]]. הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות [[מים]] רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה ייחודי זה. | '''קשת בענן''' היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצהוהחזרה של קרני [[אור]] הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור [[השמש]]. הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות [[מים]] רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה ייחודי זה. |
גרסה מ־22:29, 3 ביוני 2010
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הסרת 90% מהערך שאינו קשור לחב"ד. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצהוהחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור השמש. הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות מים רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה ייחודי זה.
בעזרת מקור אור מלאכותי ניתן ליצור קשת בצורת מעגל שלם, אולם אדם הניצב על פני כדור הארץ וצופה בקשת שמקור האור שלה הוא השמש או הירח, יראה אותה תמיד בצורה של חלק ממעגל, כלומר קשת גאומטרית, ומכאן מקור שמה של התופעה[דרוש מקור].
הקשת מורכבת מצבעי הספקטרום, המסודרים לפי אורך הגל שלהם. נהוג לחלק את הספקטרום הרציף של הקשת לצבעים בדידים הקרויים "צבעי הקשת". החלוקה היא תלוית תרבות ואיננה אחידה בכל העולם. הצבע האדום נמצא בצידה החיצוני של הקשת, ואחריו באים הצבעים כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, ואילו הצבע הסגול נמצא בצידה הפנימי.
מקומות בהם מופיעה קשת
מקור קרני האור עשוי להיות השמש, הירח[1] או אף מקור אור מלאכותי בעל ספקטרום רציף. מכיוון שהעין האנושית מתקשה באבחנה בין צבעים באור חלש, נתפסת קשת הירח כקשת לבנה. במפלי הניאגרה למשל ניתן היה לראות קשת ירח, עד שהחלו להאיר את המפלים באור מלאכותי בלילה.
טיפות המים עשויות להיות טיפות גשם או טיפות מים אחרות שמתפזרות באוויר ומקורן למשל ב מפלי מים או ב מזרקות. הקשת הנפוצה ביותר נראית בימים בעלי ראות טובה, כאשר יורד גשם עדין, והשמש גלויה. הקשת נראית בכיוון המנוגד לכיוון בו נמצאת השמש, ולכן קל יותר לראות קשת מרהיבה בבוקר או בערב, כאשר השמש נמוכה. ניתן ליצור אפקט קשת באופן יזום באמצעות ריסוס טיפות מים באוויר ביום שמש.
הסבר מדעי
קשת נגרמת כתוצאה מנפיצה (דיספרסיה) של אור שמש כאשר הוא נשבר בחדירה וביציאה מטיפות מים כדוריות בקירוב.
שבירה, נפיצה והחזרה
קרן אור, שפוגעת בטיפה, נשברת בכניסה אליה, מוחזרת מהמשטח האחורי ונשברת ביציאה. בנוסף לשבירה היא עוברת נפיצה, כלומר אור בעל אורך גל מסוים נשבר בזווית מסוימת בהתאם למקדם השבירה המתאים לו, ואור לבן המורכב מתערובת של אורכי גל שונים מופרד לספקטרום שלו. בסופו של דבר, חלק מהאור מוחזר מהטיפה בזוויות שונות שלעולם אינן עולות על '42°18 עבור אור אדום ו־'40°24 עבור אור סגול.
למעשה, זוויות מרביות אלו מגדירות גם את הכיוון שבו מרוכז רוב האור המוחזר מהטיפות, וזאת הסיבה לצורת הקשת - האור האדום בקשת נמצא בזווית של '42°18 סביב הנקודה המנוגדת לשמש שנמצאת לרוב מתחת לאופק, והאור הכחול נמצא כשתי מעלות נמוך יותר. שאר האור המוחזר בזוויות נמוכות יותר גורם להארת העיגול המוגבל על ידי הקשת. כלומר, חלק השמים שנמצא פנימה לקשת מואר יותר מחלק השמים שנמצא מחוץ לקשת, והאור בעיגול זה מהווה תערובת של כל צבעי השמש ולכן צבעו לבן.
האור אינו עובר החזרה גמורה במשטח האחורי של הטיפה וכמות מסוימת של אור אינה מוחזרת מהמשטח אלא נשברת וממשיכה הלאה - אור זה אינו תורם ליצירת הקשת. לאור זה, הבוקע מחלקה האחורי של הטיפה, אין זווית בה הוא מגיע לעוצמה מקסימלית, והצבעים מתערבבים יחד ואינם יוצרים קשת.
סיבת הקשת
הקשת היא סימן לשבועה שנשבע הקב"ה שלא להביא מבול לעולם, וכמובא בפסוק[2] ״את קשתי נתתי בענן והיתה לאות כרית ביני ובין הארץ״.
יש השואלים[3] הקשת היא תופעה טבעית, היא נוצרת הכאשר קרני השמש משתקפות באופן מסויים מן העננים. ואם כך, כיצד היא יכולה להוות ״אות ברית״? ומתרצים: תופעה טבעית זו, המצאות קרני השמש והעננים במצב מםויים שבו הקרנים נראות כקשת, ברא הקדוש ברוך הוא לאחר המבול. לפני המבול היה העולם גשמי יותר, וגם העננים (הנוצרים מ״אד יעלה מן הארץ״) היו חומריים יותר ולא יכלו לקבל ולהקרין את אור השמש, ולכן לא היתה מציאות של קשת. דק לאחר שהעולם נזדכך יותר, נעשו גם העננים זכים ו״עדינים״ יותר, פחות עבים וגסים, עד כדי כך שהם יכולים לשקף ולהקרין את הגוונים של אור השמש.[4]
הרבי[5] מסביר כי בתחילת הבריאה לא היתה שלמות העולם בתכונותיו ומציאותו של העולם עצמו, אלא באופן בריאתו ע״י הקדוש־ברוך־הוא — ״עולם על מילואו נברא״ [6] בריאת העולם היתה באופן של ״על מילואו״. אך יכולתו של העולם להגיע מעצמו לזיכוך נוצרה רק באמצעות המבול. הקדוש־ברוך־הוא טבע תכונה חדשה בעולם, שיהא ביכולתו להזדכך ולהתעלות בעצמו.
זוהי הסיבה לכך שדוקא אז נתהוותה (הטבע של) מציאות הקשת: אמנם, הקשת נוצרת מקרני השמש ומן העננים ביחד, אך היווצרותה תלויה בעיקר בעננים — ולא בקרני השמש בבחינת ״שמש הויה״ שכשלעצמן הן פשוטות בצבען — שהרי צבעי הקשת נוצרים דוקא באמצעות העננים המתהווים מן האדים שעולים מן הארץ, והאדים העולים מן הארץ מזוככים עד כדי השתקפות אור השמש באמצעותם.
מכיון שהיכולת לזיכוך הארץ מעצמה נתחדשה לאחר המבול, לכן היה דוקא אז הענין של ״את קשתי נתתי בענן״: הקדוש־ברוך־הוא טבע בענן (הנוצר מן הארץ) את ענין הקשת, כלומר, שה״אד יעלה מן הארץ״ יהיה זך ויראה דרכו אור השמש.
הערות שוליים
- ↑ קשת בענן מאור הירח: תמונות והסברים באתר Atmospheric Optics
- ↑ נח ט. יג..
- ↑ ראה בפרטיות באוה"ת פרשת נח (כרך ג') תרמת. א ואילך.
- ↑ בראשית ב. ו.
- ↑ שערי אמונה.
- ↑ ראה ב״ר פי״ב, ו. פי״ד, ז.