וארו עם ענני שמיא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 18: שורה 18:


והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שה[[נביא]] מקלסן<ref>ישעי' ס, ח.</ref> מי אלה כעב תעופינה<ref>ילקוט שמעוני רמז תקג.</ref>.
והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שה[[נביא]] מקלסן<ref>ישעי' ס, ח.</ref> מי אלה כעב תעופינה<ref>ילקוט שמעוני רמז תקג.</ref>.
לפי זה גם מוכיח הרבי{{הערה|[[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]].}} שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.


== [[כבר היה לעולמים]] ==
== [[כבר היה לעולמים]] ==

גרסה מ־03:30, 12 בספטמבר 2024

עננים מעל 770, ועליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: "וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"

"וארו עם ענני שמיא", נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא.

במקורות

מלך המשיח

בספר דניאל[1] נכתב: "חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי".

ומפרש רש"י: "כבר אנש אתה - הוא מלך המשיח".

ובגמרא[2] מקשים מהפסוק[3] "עני ורוכב על חמור", ומתרצים: שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, וכמו כן אם הגאולה יהיה באופן של אחישנה, אז יופיע על ענני שמיא.

בני ישראל

הרבי אומר[4] שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו[5].

בכל שבת וראש חודש

לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר[6] "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'".

והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן[7] מי אלה כעב תעופינה[8].

לפי זה גם מוכיח הרבי[9] שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.

כבר היה לעולמים

כשם שהיה ביציאת מצרים ענני הכבוד[10].

מעשינו ועבודתנו

העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור[11].

על ידי העבודה של זריזות[12].

גם כשיש רוחות המנשבות, יש להפכם לעניני שמיא. דוגמא לדבר שיכולים לנצל כח הפועל, כדי לעשות אור בבית[13].

הערות שוליים

  1. ז, יג.
  2. מסכת סנהדרין מח, א.
  3. זכריה ט, ט.
  4. כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.
  5. לקו"ש חל"ז ע' 136.
  6. ישעי' סו, כג.
  7. ישעי' ס, ח.
  8. ילקוט שמעוני רמז תקג.
  9. פרשת פנחס תשמ"ה.
  10. התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
  11. לקו"ש ח"א ע' 70.
  12. התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.
  13. התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.