מסכת בבא בתרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
כאשר הרב אברהם וואזנר, נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה עמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך.
כאשר הרב אברהם וואזנר, נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה עמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך.


מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערת שוליים|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערת שוליים|רבי [[אלחנן ווסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכחוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים. {{הערת שוליים|רבי [[ישראל יעקב קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].
מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערת שוליים|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערת שוליים|רבי [[אלחנן ווסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכחוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים. {{הערת שוליים|רבי [[ישראל יעקב קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}}
=== ביאורי הרבי ===
==ביאורי הרבי ==


*קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=468 התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמ' 1152 (עמ' 468)]
*קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=468 התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמ' 1152 (עמ' 468)]

גרסה מ־03:23, 31 במאי 2010

במסכת בבא בתרא יש 10 פרקים, ו175 דפים.

המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.

מיגו

אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.

כאשר הרב אברהם וואזנר, נכדו של החתם סופר ביקר אצל הרבי, הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה עמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך.

מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם[1], שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.[2] יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכחוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים. [3]

ביאורי הרבי

ביאורי נשיאי חב"ד

צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)

  1. ↑ חותנו של רבי חיים מצאנז.
  2. ↑ רבי אלחנן ווסרמן, קובץ שיעורים ח"ב.
  3. ↑ רבי ישראל יעקב קנייבסקי בספרו קהילות יעקב, ורבי שמעון יהודה שקאפ בחידושיו על מסכת בבא מציעא.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מסכת_בבא_בתרא&oldid=71001"